חוג לימודי ישראל

תוכנית לימודים לתואר ראשון – ב.א (דו–חוגי וחד–חוגי)

תוכנית לימודים לתואר שני – מ.א

תוכנית לימודים לתואר שלישי – דוקטורט

ראש החוג: דוקטור נורית שטובר–זיסו

חברי הסגל האקדמי
פרופסור מן המניין: פרופסור גור אלרואי, פרופסור יוסי בן–ארצי, פרופסור אפרים לב, פרופסור אריה קופסקי.
פרופסור חבר: פרופסור עוז אלמוג.
פרופסור אמריטוס: פרופסור יעקב ברנאי, פרופסור יעקב גולדשטיין, פרופסור יואב גלבר, פרופסור יחיעם ויץ, פרופסור נתן ינאי, פרופסור גדעון פוקס, פרופסור יהושע פרנקל, פרופסור אדריאן בועז.
מרצה בכיר: דוקטור ירון פרי, דוקטור נורית שטובר–זיסו, דוקטור יהודית ברונשטיין, דוקטור משה נאור, דוקטור אסף זלצר

מרצה:  דוקטור אסף שמיס. 

עמית הוראה: דוקטור גליה השרוני, דוקטור אסתר ינקלביץ, דוקטור אורלי מזרחי, דוקטור שלי אן פלג, דוקטור ענת קדרון.

מזכירות החוג
עוזרת מנהלית לראש החוג: גברת לימור מדר

מזכירת החוג: גברת שרון קליין

מיקום: מגדל אשכול, קומה 14 ,חדר 1412
שעות קבלה: ימים א׳-ה׳ בין השעות 10:00-12:00.
טלפון: 04-8249414 ,04-8249296

הלימודים לתואר ראשון (ב.א)

יועצת ב.א: דוקטור נורית שטובר–זיסו

מטרת הלימודים

החוג ללימודי ישראל בנוי במתכונת המקובלת של לימודים אזוריים רב תחומיים (Area studies)במסגרת תכנית הלימודים, החוג מעניק לתלמידיו ידע בהכרת הארץ והמדינה, הבנת הכוחות והגורמים אשר עיצבו את גורלה במרוצת הדורות, ויכולת להתמודד עם סוגיות אקטואליות בעזרת ידע מעמיק הכרוך בהכרת העבר. במוקד תשומת הלב של החוג מצויים העניין המיוחד בארץ עצמה, בתושביה, במאפייניה הנופיים, בתולדותיה ובייחודה האנושי.

הלימודים בכל התחומים כוללים מבואות, שיעור-תרגיל (שו״ת) וסמינריונים.
הלימודים מועשרים בסיורים ובעבודות שדה.

תנאי קבלה
עמידה בתנאי הקבלה הכלליים של האוניברסיטה.
על המועמדים להמציא אישור רפואי, המעיד על כושרם להשתתף בסיורים.

אשכולות לימוד
החל משנת הלימודים תש״פ, כל סטודנט המתחיל לימודיו לתואר הראשון יבחר באחד משלושת אשכולות הלימוד המפורטים בתקנון הלימודים לתואר ראשון וילמד קורסים בהיקף של 6 נקודות זכות (נ״ז) שלא מתחום לימודיו. השלמת לימודים אלו מהווה תנאי לקבלת התואר.
את פירוט הקורסים ושעות הלימוד ניתן למצוא באתר האוניברסיטה
http://woh.haifa.ac.il

מתווה לימודי האנגלית באוניברסיטת חיפה החל משנה"ל תשפ"ב בהתאם להנחיות מל"ג:

חובה על כל סטודנט להגיע לרמת פטור באנגלית כחלק מחובותיו לתואר. עמידה בחובה זאת היא תנאי כניסה לקורסים בדרג 3. על מנת לסווג את רמת ידיעותיו של המועמד בשפה האנגלית או להעניק פטור מהם, מחויב הסטודנט בבחינת סיווג באנגלית (פסיכומטרי/אמיר/ אמירם) כחלק מתנאי הקבלה לאוניברסיטה.

ישנן ארבע רמות סיווג באנגלית ועל כל סטודנט ללמוד קורסי אנגלית בהתאם לסיווגו בבחינות הכניסה כאמור:

סטודנטים ברמת סיווג טרום בסיסי ילמדו את הקורסים הבאים: טרום בסיסי, בסיסי, מתקדמים א', מתקדמים ב'.

סטודנטים ברמת סיווג בסיסי ילמדו את הקורסים הבאים: בסיסי, מתקדמים א', מתקדמים ב'.

סטודנטים ברמת סיווג מתקדמים א' ילמדו את הקורסים הבאים: מתקדמים א', מתקדמים ב'.

סטודנטים ברמת סיווג מתקדמים ב' ילמדו את הקורסים הבאים: מתקדמים ב', קורס תוכן אחד באנגלית.

סטודנטים ברמת סיווג פטור: ילמדו שני קורסי תוכן באנגלית.

פירוט ניתן לקרוא באתר היחידה ללימודי אנגלית שפה זרה או בפרק היחידה ללימודי אנגלית שפה זרה המופיע בשנתון.

המסלול הדו–חוגי
מבנה הלימודים

תוכנית הלימודים לתואר ראשון מסתכמת ב–60 נ״ז. התוכנית מורכבת מ–3 סוגי קורסים: שיעור, שיעור ותרגיל (שו״ת או קמפוס שדה) וסמינריון. מתוך 60 נ״ז לתואר, ניתן לצבור עד 12 נ״ז בחוגים אחרים באשכולות הלימוד הנלווים (קורסי דרג 2 ו–3 בהתאם למפורט בהמשך).

א) שיעורים (דרג 1):
בשנה א׳ יילמדו 5 שיעורי מבוא חובה: הדרכה מתודולוגית 4 נ״ז (מורכב מקורס ״אוריינות מידע מתוקשב״ [2 נ״ז] והדרכה מתודולוגית [2 נ״ז], גיאוגרפיה ישראלית [4 נ״ז], המאה ה–19[ 4 נ״ז], המאה ה–20 [4 נ״ז], גיאוגרפיה פיזית של ישראל [4 נ״ז], היסטוריה [4 נ״ז], אותו ניתן ללמוד בכל אחת משנות הלימוד לתואר.
סך הכל 24 נ״ז.

ב) שיעור ותרגיל (דרג 2):
בשנה ב׳ ו–ג׳ יבחרו התלמידים קורסי בחירה שו״ת ו/או קמפוסים בהיקף של 24 נ״ז מתוכם 6 נ״ז מאשכול הלימודים הנלווה.
סך הכל 24 נ״ז.
ג) סמינריונים (דרג 3):
יילמדו בשנה ג׳ 2 סמינריונים [6 נ״ז כ״א], בתנאי שסיימו את חובת לימודי אנגלית.
סך הכל 12 נ״ז.

סיורים
על התלמיד להשתתף במינימום 8 ימי סיור במשך שנות לימודיו. סיורים שנערכו בחוגים אחרים לא ייחשבו (אלא במקרים חריגים ולפי אישור מוקדם של יועץ ב.א).

דרישות מעבר
תנאי מעבר לשנה אקדמית ב׳:
ציון עובר 55 בכל אחד מהקורסים

מסלול דו חוגי — למורי דרך

החוג ללימודי ישראל מציע מסלול דו-חוגי המיועד למורי דרך מוסמכים. הלימודים במסלול זה מרוכזים ביום אחד בשבוע – יום ג׳. משך הלימודים ייקבע לפי תכנית הלימודים של כל תלמיד לאורך שלושה סמסטרים בשנה (אפשרות לסמסטר קיץ).
המסלול המוצע משותף עם החוג לגיאוגרפיה ולימודי סביבה או החוג לארכיאולוגיה או החוג ללימודים רב תחומיים וחוגים נוספים, ומטרתו להרחיב את הבסיס המקצועי והידע בתחומי עיסוקם של מורי הדרך, ולאפשר להם לזכות בתעודה אקדמית לצד רישיון העיסוק כמורי דרך.

מבנה הלימודים בתכנית למורי דרך ושכר הלימוד
תכנית הלימודים כוללת הכרה פרטנית עד 15 נקודות זכות מתוך 60 נקודות לתואר ראשון בחוג ללימודי ישראל. תשלום לשכר הלימוד הוא שכר לימודים מלא (נא להסתכל בתקנון שכר לימוד תואר ראשון — הכרות).
— קורסי חובה: בשנה א׳ יילמדו 2 שיעורי מבוא חובה בהיקף של 4 נ״ז, לפי הפירוט הבא: קורס אוריינות מידע מתוקשב (2 נ״ז) וקורס הדרכה מתודולוגית (2 נ״ז);
— קורסי בחירה: התלמידים יבחרו קורסים מדרג 1 ו–2 (קורסי מבוא; שו״ת וקמפוסים) בהיקף כולל של כ–29 נ״ז, מתכנית הלימודים של החוג או קורסים במסגרת אשכולות הלימוד הנלוות.
— סמינריונים: 2 סמינריונים, בתנאי שהתלמיד סיים חובת לימודי אנגלית.

תנאי קבלה
מועמדים בעלי תעודת מורה דרך בתוקף, תעודת בגרות מלאה בממוצע 75 ומעלה וראיון אישי יכולים להתקבל ללא בחינה פסיכומטרית. כמו כן עליהם לעמוד בתנאי הקבלה הכלל אוניברסיטאיים מבחינת רמת האנגלית (ורמת העברית הנדרשת במידת הצורך).

דרישות מעבר
תנאי מעבר לשנה אקדמית ב׳:
ציון עובר 55
על התלמיד להשתתף במינימום 8 ימי סיור, במשך 3 שנות לימודיו. סיורים שנערכו בחוגים אחרים לא ייחשבו (אלא במקרים חריגים ולפי אישור מוקדם של יועץ ב.א).

מסלול דו חוגי — תכנית ידיעת הארץ לבעלי תעודת ״תו תקן״

החוג ללימודי ישראל מציע מסלול דו–חוגי המיועד למדריכים בעלי הכשרת ״תו תקן״.
הלימודים במסלול זה נמשכים בין שנתיים לשנתיים וחצי ומתקיימים לאורך שלושה סמסטרים בשנה (כולל סמסטר קיץ) ביום אחד בשבוע — יום ג׳. המסלול המוצע משותף עם החוג לגיאוגרפיה ולימודי סביבה, או עם החוג לארכיאולוגיה, או עם החוג ללימודים רב– תחומיים, ומטרתו להרחיב את הבסיס המקצועי והידע בתחומי עיסוקם של המדריכים, ולאפשר להם לזכות בתעודה אקדמית לצד רישיון העיסוק כמדריך תו תקן.
תכנית הלימודים הדו חוגית כוללת הכרה פרטנית ב–24 נקודות זכות מתוך 120 נקודות לתואר ראשון מלא. (עד 12 נ״ז בחוג ללימודי ישראל).

מבנה הלימודים ותשלום שכר הלימוד בתכנית למדריכי תו תקן
תוכנית הלימודים לתואר ראשון בחוג מסתכמת בלימוד 48 נקודות זכות (נ״ז), והכרה פרטנית של 12 נ״ז על קורסים מתכנית תו תקן. התשלום לשכר הלימוד הוא שכר לימודים מלא (נא להסתכל בתקנון שכר לימוד תואר ראשון — הכרות).
קורסי חובה: בשנה א׳ יילמדו 2 שיעורי מבוא חובה בהיקף של 4 נ״ז, לפי הפירוט הבא: הדרכה מתודולוגית המורכב מקורס אוריינות מידע מתוקשב (2 נ״ז) והדרכה מתודולוגית (2 נ״ז); בנוסף, ילמד התלמיד עוד 3 שיעורי מבוא לפי בחירתו בהיקף של 12 נ״ז.
קורסי בחירה — התלמידים יבחרו קורסים מדרג 1 ו– 2 (קורסי מבוא; שו״ת וקמפוסים) בהיקף כולל של 16 נ״ז, מתכנית הלימודים של החוג או קורסים במסגרת אשכולות הלימוד הנלוות.
סמינריונים: 2 סמינריונים, בתנאי שהתלמיד סיים חובת לימודי אנגלית.

סיורים
על התלמיד להשתתף במינימום 8 ימי סיור במשך שנות לימודיו. סיורים שנערכו בחוגים אחרים לא ייחשבו (אלא במקרים חריגים ולפי אישור מוקדם של יועץ ב.א).

דרישות מעבר
תנאי מעבר לשנה אקדמית ב׳: ציון גבוה מ–55 בכל אחד מהקורסים.

תנאי קבלה
מועמדים בעלי תעודת תו תקן, תעודת בגרות מלאה בממוצע 75 ומעלה וראיון אישי יכולים להתקבל ללא בחינה פסיכומטרית. כמו כן עליהם לעמוד בתנאי הקבלה הכלל אוניברסיטאיים מבחינת רמת האנגלית (רמת העברית הנדרשת במידת הצורך).

המסלול החד–חוגי
מטרת הלימודים
המסלול החד חוגי מיועד לתלמידים המעוניינים להעמיק את ידיעותיהם בכל הקשור לישראל, וכן לשלב במהלך לימודיהם לתואר ראשון מקבצים הקשורים ללימודים אלה או המשלימים אותם, במטרה להביא לידע מקיף יותר בתחומי הדעת הקשורים בלימודי ישראל.

תנאי קבלה
הקבלה למסלול החד–חוגי תעשה בשתי דרכים:
א. ביוזמת ראש החוג, אשר תזמן לראיון אישי מועמדים שנרשמו לחוג והשיגו ציון גבוה במיוחד בבחינת הכניסה הפסיכומטרית.
ב. תלמידים שסיימו בהצלחה את שנת הלימודים הראשונה של לימודיהם בחוג (ובחוג נוסף באוניברסיטה) ועברו סף כניסה, שייקבע מפעם לפעם על ידי ועדת ההוראה החוגית, יוכלו להצטרף למסלול החד חוגי באישור ראש החוג.
מבנה הלימודים
1. בנוסף ללימודים הנדרשים במסלול הדו–חוגי הרגיל ילמד התלמיד במסלול החד–חוגי קורסים נוספים בהיקף של 22 נ״ז לפי הפירוט הבא:
שויעור ותרגיל (4 נ״ז)
קריאה מודרכת (4 נ״ז)
סמינריון (6 נ״ז)

2. התלמיד ילמד לפי כללי האוניברסיטה, בנוסף ללימודי החוג עוד שנים או שלושה מקבצים בהיקף כולל של עד 60 נ״ז

סיורים
תלמיד המסלול החד–חוגי יהיה חייב במינימום 10 ימי סיור במשך שלוש שנות לימודיו.

הערות כלליות לתואר
1. תלמיד אשר חוג לימודיו השני הוא תולדות ישראל או ארכיאולוגיה, והשלים בחוגים אלה קורסים זהים לאלה הנלמדים בחוג ללימודי שראל, יהיה פטור משמיעת קורסים אלה בשנית, אך תוטל עליו חובה לשמוע קורסים אחרים באותו היקף שעות.
2. תעודת הוראה: תלמידי החוג יכולים ללמוד לתעודת הוראה בהיסטוריה ובשל״ח.
פרטים ניתן לקבל בחוג ללמידה, הוראה והדרכה. טלפון 04-82408090/89.
3. מסלול מורי דרך: בוגרי קורס מורי דרך יקבלו הכרה פרטנית בקורסים ונקודות זכות לתואר ראשון בהתאם לתוכנית הלימודים המיוחדת להם המפורסמת באתר החוג + תשלום שכר לימוד לפי תקנון שכר לימוד – הכרות.
4. לא ניתן יהיה לצבור יותר מ–30 נ״ז במהלך השנה הראשונה ללימודים. יתרת השיעורים תלמד בשנה ב׳.
5. אנגלית שפה זרה
חובה על כל סטודנט להגיע לרמת פטור באנגלית כחלק מחובותיו לתואר. עמידה בחובה זאת היא תנאי כניסה לקורסים בדרג 3 .על מנת לסווג את רמת ידיעותיו של המועמד בשפה האנגלית או להעניק פטור מהם, מחויב הסטודנט בבחינת מיון באנגלית (פסיכומטרי/אמיר/אמירם) כחלק מתנאי הקבלה לאוניברסיטה. מידע נוסף ראה בשנתון היחידה ללימודי אנגלית כשפה זרה. מי שלא השלים את חובותיו באנגלית עד סוף שנה ב׳ אינו יכול להמשיך בלימודיו בשנה ג׳ ולא יוכל להרשם לקורסים בשנה ג'
6. מבחנים ועבודות: תקנון הלימודים הכללי לתואר ראשון המפורסם בשנתון מחייב את כל הסטודנטים בחוג.
7 .שקלול ציונים: יעשה על פי משקלם היחסי של הקורסים, כפי שמופיע בגיליון הממוחשב.

הלימודים לתואר השני (מ.א)

יושב ראש הוועדה החוגית לתואר שני:  דוקטור אסף זלצר

מטרת הלימודים

החוג ללימודי ישראל (Israel Studies) מציע מסלול מאתגר ומרוכז לתואר שני המתמקד בהוויה הישראלית המורכבת והעשירה במדינת ישראל. הלימודים מזמנים מפגש מרתק ומעשיר עם רבדים שונים של המציאות הישראלית בנושאי חברה ותרבות, חיי יומיום ומגדר, היסטוריה וגיאוגרפיה, פוליטיקה וכלכלה, מיעוטים וקבוצות שוליים בעת החדשה.

הלימודים בחוג מקנים יתרון בולט בהשתלבות מיטבית במערכות השונות של החברה הישראלית בת ימינו, במערכות החינוך וההשכלה הגבוהה, בתקשורת, בעולם התרבות והאמנות, ובמשרדי ממשלה. מלגות נכבדות תוענקנה לסטודנטים מצטיינים.

לימודי ה-מ.א מושתתים על עבודה עצמית ועל לימוד במסגרת שיעורים, קמפוסים וסמינריונים.

תנאי קבלה לכל תכניות הלימודים בתואר שני
מועמד אשר למד תואר ראשון בלימודי ישראל וסיים בממוצע של 85 ולא פחות מ- 76 בכל חוג (במידה והתואר הראשון היה דו חוגי) — זכאי להתקבל ללימודי תואר שני במסלול א׳ (עם כתיבת עבודת גמר מחקרית — תיזה).
מועמד אשר למד תואר ראשון בלימודי ישראל וסיים בממוצע של 76 ולא פחות מ–76 בכל חוג, זכאי להתקבל ללימודי תואר שני במסלול ב׳ (ללא תיזה).
מועמד בעל תואר ראשון ממוסד מוכר להשכלה גבוהה בארץ או בחו״ל שאינו בוגר החוג ללימודי ישראל וציונו המשוקלל לתואר 76 ,יידרש בקורסי השלמה (לקראת לימודים במסלול ב׳), בהיקף של 12 שש״ס בציון 80. הקורסים ייקבעו בהתאם לרקע האקדמי של המועמד.
מועמד בעל תואר ראשון ממוסד מוכר להשכלה גבוהה ששפת ההוראה בו אינה עברית, חייב לעמוד בבחינת ידע בעברית ברמה הנדרשת ע״י האוניברסיטה כתנאי לזכאותו לתואר.
מועמדים בוגרי אוניברסיטאות מחו״ל, וכן בוגרי אוניברסיטאות בעלות שלוחות הפועלות בישראל באישור המועצה להשכלה גבוהה, יחויבו לעמוד בהצלחה בבחינת ה–GRE או בלימודי השלמה במסגרת התואר הראשון. לפרטים נוספים, יש לפנות לתקנון לימודים לתואר שני.

מסלול הלימוד
בחוג ניתן ללמוד בשני מסלולים לקראת קבלת תואר מוסמך: מסלול א׳ (עם כתיבת עבודת גמר) ומסלול ב׳ (ללא כתיבת עבודת גמר).
תלמידי מסלול א׳ יעמדו בדרישות תכנית הלימודים ויכתבו עבודת גמר—תיזה.
תלמידי מסלול א׳ יידרשו לפי הצורך ללימודי שפה זרה (ברמת מתקדמים) מלבד אנגלית.
תלמידי מסלול ב׳ יעמדו בדרישות תכנית הלימודים ובבחינות הגמר כמפורט בתקנון לימודי תואר שני של הרשות ללימודים מתקדמים.
תלמידי מסלול א׳ ו–ב׳ ישתתפו במסגרת שנת לימודיהם השניה בקמפוס מ.א בן 3 ימים (כולל לינה) + מפגשי הכנה לאורך שנת הלימודים

תוכנית הלימודים

מסלול א׳
6 קורסים (24 שעות שבועיות סמיסטריליות, שש"ס) — מתוכם יכתוב התלמיד 2 עבודות סמינריוניות.
קורס בהדרכה מתודולוגית והיסטוריוגרפית (2 שש״ס).
קורס כלים למחקר וכתיבה היסטורית. קורס מתוקשב (2 שש״ס)
קמפוס מ.א בשנה ב׳ (4 שש״ס).
שפה זרה שניה בהתאם לרלוונטיות למחקר בהיקף של 8 שש״ס (ברמה למתחילים ולמתקדמים) בנוסף לתכנית הלימודים.
עבודת גמר — תיזה.

עבודת הגמר
א. נושא עבודת הגמר יוצע על ידי התלמיד ויאושר על ידי המדריך מן החוג.
ב. הצעת המחקר תוגש לוועדת המ.א של החוג עד סיום שנת הלימודים השניה.
ג. עבודת הגמר תוגש לא יאוחר משלוש שנים מיום תחילת הלימודים. לגבי פירוט הדרישות, יש לפעול על פי האמור בפרק ו׳ של תקנון לימודי תואר שני של הרשות ללימודים מתקדמים.

שקלול הציונים למסלול עם תיזה לכל התכניות:
עבודת גמר 50%
2 עבודות סמינריוניות 20%
שאר הקורסים 30%

מסלול ב׳
8 קורסים (32 שש״ס)— מתוכם יכתוב התלמיד 2 עבודות סמינריוניות.
הדרכה מתודולוגית וכלים למחקר וכתיבה היסטורית (קורס מתוקשב), 4 שש״ס
קמפוס מ.א בשנה ב׳ (4 שש״ס).

בחינת גמר.

בחינות גמר
א. בחינת הגמר תתקיים בשני מועדים בהתאם לתקנון של הרשות ללימודים מתקדמים, תלמיד שנכשל בבחינה (קיבל ציון נמוך מ–76) יהיה זכאי למועד נוסף. הבחינה החוזרת תכלול את כל מרכיבי הבחינה הראשונה

ב. תלמיד מסלול ב׳ ייבחן בבחינת גמר נושאית שתכלול מטלה אינטגרטיבית. נושאי הבחינות ייקבעו על–ידי ועדת מ.א.

שקלול הציונים למסלול ללא תיזה לכל התכניות:
בחינת גמר 20%
2 עבודות סמינריוניות 30%
שאר הקורסים 50%

תכנית לימודים מ.א. (M.A ). בלימודי ישראל, מסלול ב׳ (בלבד) – ביום אחד בשבוע במרוצת שנה אחת
לימודי המ״א מיועדים להרחיב ולהעמיק את הידע וההבנה של התלמיד בתחומים ההיסטוריה, הגיאוגרפיה ההיסטורית, ונושאי חברה ומדינה של ארץ ישראל ומדינת ישראל.
מטרתם: לבסס, לשפר ולהרחיב את השיטות והכלים הדרושים למחקר עצמאי בנושאים אלו.
הלימודים מרוכזים ביום אחד בשבוע במשך שנה אחת, כולל סמסטר קיץ וקמפוס מ.א.
תנאי הקבלה — בהתאם לתנאי הקבלה לחוג ללימודי ישראל;
תכנית הלימודים בהתאם לדרישות של מסלול ב׳ בחוג

תוכניות מיוחדות למ.א:

א. מדינת ישראל ויהדות בת זמננו

ראש התכנית: דוקטור מרקוס זילבר

מטרת הלימודים
מטרת הלימודים היא להרחיב ולהעמיק את ההשכלה האקדמית הנוגעת למדינת ישראל ולתולדות היהודים והיהדות בזמננו. התוכנית תקנה הכשרה אקדמית ומקצועית מתקדמת בתחומי לאומיות, ציונות, אנטי ציונות ואנטישמיות, וכן בתחום מחלוקות ועימותים פוליטיים במדינת ישראל ובמזרח התיכון.
התכנית משותפת לחוג ללימודי ישראל ולחוג לתולדות עם ישראל והיא מאפשרת ניצול מירבי של המומחיות האקדמית והניסיון המקצועי הקיים בחוגים אלו, שעם חבריו נמנים מרצים

משך הלימודים
התוכנית מרוכזת ביום לימודים אחד בשבוע ומתפרשת על פני שלושה סמסטרים. בסיום התואר תוענק תעודת מוסמך בחוג בו למד הסטודנט עם ספח התמחות במדינת ישראל ויהדות בת זמננו.

תנאי הקבלה
1 .בהתאם לתנאי הקבלה לתואר שני בחוג ללימודי ישראל.
2 .מועמדים אשר יידרשו להשלים קורסים ינותבו ללימודי השלמה בהיקף אשר ייקבע על ידי יועצי התכנית וועדת המ.א, בהתאם ללימודים הקודמים של המועמד. יש להשיג ממוצע של 80 לפחות בקורסי ההשלמה על מנת להמשיך בלימודי התואר השני.

מבנה הלימודים
לימודי התכנית יתקיימו במסלול ב׳, ללא תיזה, וכוללים 36 שש"ס ובחינת גמר. במקרים חריגים, ועל פי החלטת ועדת מ.א החוגית, יאושר לתלמיד לעבור למסלול מחקרי (מסלול א׳, עם תיזה).

תוכנית הלימודים

ששת הקורסים שמהווים את קורסי הליבה של התכנית "מדינת ישראל ויהדות בת זמננו", מתוכם
הסטודנטים צריכים לבחור 3 ( 12 שעות לסמסטר – שש"ס)

1. זרמים ביהדות זמננו

2 . מרחב יהודי בן זמננו: מזרח אירופה/מערבה/צפון אמריקה/דרומה/צפון אפריקה וארצות אגן הים התיכון

3 . ישראל במזרח התיכון והדי הקונפליקט מחוץ למרחב.

4 . ציונות, ופוסט-ציונות

5 . מאנטישמיות ישנה לחדשה

6 . הגירות היהודים במאה ה- 20

שקלול הציונים לתכנית ללא תיזה:
בחינת גמר/ פרויקט גמר 30%

2 עבודות סמנריוניות 30% 

שאר הקורסים 40% 

משך הלימודים

התוכנית מרוכזת ביום לימודים אחד בשבוע  ומתפרשת על פני שלושה סמסטרים

בסיום התואר תוענק תעודת מוסמך בחוג בו למד הסטודנט עם ספח התמחות במדינת ישראל ויהדות בת זמננו.

ב. התמחות בתיירות בישראל למורי דרך

מטרת הלימודים
מטרת ההתמחות היא להרחיב ולהעמיק את ההשכלה האקדמית הנוגעת לישראל של ציבור מורי הדרך בהיבטים ההיסטוריים, הגיאוגרפיים היסטוריים, הגיאוגרפים–פיסיים והסוציולוגיים. התוכנית תקנה הכשרה אקדמית ומקצועית מתקדמת בתחום התיירות ולימודי ישראל. הלימודים יעסקו בהיבטים שונים ומגוונים של תחום זה, כגון שימור אתרים, תולדות הישוב בארץ בתקופות שונות, ארכיאולוגיה, מדעי הדתות, גיאומורפולוגיה, חי וצומח בישראל, הרעיון הציוני, הגירה ועלייה, מדינת ישראל, הסכסוך היהודי–ערבי, תקופת המנדט והחברה הישראלית.
התוכנית המוצעת מאפשרת ניצול מירבי של המומחיות האקדמית והניסיון המקצועי הקיים בחוג ללימודי ישראל באוניברסיטת חיפה, שעם חבריו נמנים מרצים מדיסציפלינות שונות.

תנאי קבלה
בהתאם לתנאי הקבלה לתואר שני בחוג ללימודי ישראל + תעודת מורה דרך בתוקף.

מבנה הלימודים
תוכנית הלימודים תתקיים בשני מסלולים: מסלול עם כתיבת עבודת גמר מחקרית (תזה) בהיקף של 32 שש״ס ומסלול עם בחינת גמר בהיקף של 36 שש״ס.
היקף הלימודים בכל תכנית בהתאם לדרישות המסלול שתוארו למעלה.

תוכנית הלימודים למורי הדרך כוללת שלושה קורסי חובה בהתמחות:
1. תהליך השימור
2. המסע, הסיור ומעשה התיירות
3 .מדע הדתות

התלמידים שיעמדו בכל המטלות והחובות בתוכנית הלימודים למורי הדרך יהיו זכאים לתואר מוסמך האוניברסיטה בחוג עם ספח התמחות: תיירות בישראל למורי דרך.

ג. התמחות במדעי הדתות

ראש התכנית: פרופסור עמוס מגד

מטרת התוכנית
מטרת הלימודים היא להרחיב ולהעמיק את הידע וההבנה של תופעות ומסורות דתיות, להקנות לתלמידים ידע בנוגע למגוון התופעות, המושגים ודרכי המחקר של חקר הדת, הן על ידי לימודים שיטתיים והשוואתיים והן על ידי לימודי התמחות. התוכנית נועדה להביא בפני תלמידיה את מגוון הדיסציפלינות המחקריות של דתות ורעיונות דתיים ולאפשר לתלמידים העמקה באחת הדיסציפלינות והכנה לקראת מחקר בתחום בו בחרו. התוכנית תעודד חשיפה למגוון רחב של מערכות דתיות, בעבר ובהווה, ולעולמן החברתי, הרוחני, הריטואלי והחוויתי, כדי לאפשר לתלמידיה הבנה רחבה ומעמיקה ככל האפשר של התופעה הדתית בכללותה.

תנאי הקבלה

1. תואר ראשון ממוסד מוכר להשכלה גבוהה בארץ או בחו"ל בציון סופי של 76 לפחות
2. מועמדים אשר יידרשו להשלים קורסים ינותבו ללימודי השלמה בהיקף אשר ייקבע ע"י ראש התכנית, פרופסור עמוס מגד וועדת המ"א, בהתאם ללימודים הקודמים של המועמד. יש להשיג ממוצע של 80 לפחות בקורסי ההשלמה על מנת להמשיך בלימודי התואר השני.
3. תלמידים המתקבלים לתוכנית במסלול א' (עם כתיבת עבודת גמר מחקרית-תזה) ואינם שולטים בשפת המקורות (יוונית, לטינית, ספרדית, גרמנית וכו') של תחום התמחותם ברמת מכינה, יידרשו ללמוד אותה כתלמידים במעמד על תנאי בשנה א', ולהשיג ציון של 80 לפחות כתנאי מעבר לשנה ב'.

תכנית הלימודים

תוכנית הלימודים למדע הדתות כוללת קורסי חובה בהתמחות

מסלול עם תיזה : מתוך 32 שש"ס

א. מדע הדתות – 4 שש"ס

ב. פילוסופיה של הדת – 4 שש"ס

מסלול ללא תיזה – מתוך 36 שש"ס

א. מדע הדתות – 4 שש"ס

ב. פילוסופיה של הדתות – 4 שש"ס

ג. דתות באסיה/ במזרח התיכון – 4 שש"ס

לימודי הבחירה בתחום התמחות (בהתאם לחוג הלימודים אליו רשום התלמיד ובהתאם למסלול הלימודים, באישור ראש התכנית) יהיו בנושאים הבאים:

דתות המזרח הקרוב הקדום

דתות העולם היווני-רומי

נצרות

דתות הודו, יפן, וסין

דתות פרה–קולומביאניות

יהדות

אסלאם

טבע האלוהות

דתות אסיה

דתות העולם היווני-רומי

כמו כן, יהיה על כלל התלמידים בתכנית לקחת חלק פעיל בהרצאות האורח במסגרת התכנית לדתות, לאורך השנה כולה.

מבנה הלימודים

לימודי התכנית יתקיימו בשני מסלולים:
1. מסלול א' – עם כתיבת עבודת גמר מחקרית (תזה) – סה"כ 32 שש"ס*
2. מסלול ב' – כולל עמידה בבחינת גמר – סה"כ 36 שש"ס
* סטודנטים במסלול א' שאינם שולטים בשפת המקור הקשורה למחקרם (יוונית, לטינית וכו') ברמת מכינה, ידרשו ללמוד אותה כתלמידים במעמד על תנאי בשנה א', ולהשיג ציון של 80 לפחות כתנאי מעבר לשנה ב'. בנוסף מחויבים הסטודנטים בלימודי שפה זרה מודרנית בהתאם לתחום ההתמחות (עדיפות לצרפתית או גרמנית) ברמת מתקדמים בהיקף של 8 שש"ס, השעות אינן נכללות בתכנית הלימודים.

שקלול הציונים

מסלול א'
שתי עבודות סמינריוניות                   20%
ממוצע הציונים בקורסים                   30%
עבודת גמר מחקרית (תזה)                50%
מסלול ב'
שתי עבודות סמינריוניות                   30%
ממוצע הציונים בקורסים                   50%
בחינת גמר                                     20%

משך הלימודים
התוכנית תתפרש על שתי שנות לימוד (ארבעה סמסטרים) במסלול ב' ושנת לימודים נוספת לצורך השלמת עבודת הגמר המחקרית )תזה( במסלול א'.
בסיום התואר תוענק תעודת מוסמך בחוג בו למד הסטודנט עם ספח התמחות במדעי הדתות.

ד. התמחות באוצרות מורשת

ראש התוכנית: דוקטור אסף זלצר

מטרת הלימודים
תוכנית אוצרות מורשת מציעה לסטודנטים שילוב של לימודים תיאורטיים ומעשיים בתחום המוזיאונים, האתרים והארכיונים עם המשך לימוד והעמקה בידע על הארץ. יעדה של התוכנית הוא להכשיר את העוסקים בתחום ואלו המעוניינים לעסוק בנושא בחשיבה ביקורתית על מעשה האוצרות והפעילות המתבצעת באתרים, במטרה לסייע בידם להתאימם למציאות העיצובית, החינוכית והתרבותית של זמננו. העיסוק ייעשה במטרה לעודד את המחקר ולהעשיר את העשייה השוטפת ברעיונות ותיאוריות.

תנאי הקבלה
בהתאם לתנאי הקבלה לתואר שני בחוג ללימודי ישראל.

מבנה הלימודים
תוכנית הלימודים תתקיים בשני מסלולים: מסלול עם כתיבת עבודת גמר מחקרית (תזה) בהיקף של 32 שש״ס ומסלול עם בחינת גמר בהיקף של 36 שש״ס.
היקף הלימודים בכל תכנית בהתאם לדרישות המסלול שתוארו למעלה.

תוכנית הלימודים אוצרות מורשת כוללת שלושה קורסי חובה בהתמחות:
1 .תפקידם של מוזיאונים ואתרי מורשת
2 .סוד האוצרות
3. התנסות מעשית או קורס חלופי אחר שייקבע ע״י ראש התכנית

שקלול הציונים
בהתאם לאמור לתכנית המ.א לפי המסלול, המפורט למעלה

משך הלימודים
התוכנית מרוכזת ביום לימודים אחד בשבוע (מלבד קמפוס המ.א) ומתפרשת על פני ארבעה סמסטרים.
בסיום התואר תוענק תעודת מוסמך בחוג ללימודי ישראל עם ספח התמחות בתחום אוצרות מורשת

ה. תכנית רודרמן ללימודי יהדות ארצות הברית

ראש התכנית: פרופסור גור אלרואי

מטרת הלימודים
תכנית רודרמן ללימודי יהדות ארצות הברית היא תכנית לתואר שני העוסקת במגוון נושאים הקשורים ליהדות ארצות הברית, לחברה האמריקנית ולקשר החשוב וארוך השנים עם מדינת ישראל והחברה הישראלית בעבר ובהווה. מטרת התכנית היא לחשוף את הסטודנטים לרב-גוניותה של יהדות ארצות הברית בעבר ובהווה.

תנאי קבלה
1. בעלי תואר ראשון ממוסד מוכר להשכלה גבוהה בארץ ובחוץ לארץ בציון של 86 לפחות בתחומים הבאים: היסטוריה של עם ישראל, לימודי ארץ ישראל, מחשבת ישראל, היסטוריה כללית, היסטוריה של המזרח התיכון, סוציולוגיה ומדעי המדינה.
2. ידיעה שוטפת של השפה האנגלית.
3. ראיון אישי.
מועמדים שאינם עונים על דרישות הקבלה יהיו חייבים בקורסי השלמה בהיקף שיקבע על ידי ועדת המוסמך של החוג, בהתאם לרקע הלימודי שלהם ובאישור הדיקן ללימודים מתקדמים.

מבנה הלימודים
תכנית הלימודים תתקיים במסלול עם כתיבת עבודת גמר מחקרית (תזה) בהיקף של 32 שש״ס ובמסלול עם בחינת גמר בהיקף של 36 שש״ס.

מסלול א׳
היקף הלימודים במסלול א׳ עם כתיבת עבודת גמר מחקרית (תזה) עומד על 32 שש״ס = 8 קורסים. מתוך 32 שש״ס יכתוב התלמיד 2 עבודות סמינריוניות.
כתיבת עבודת גמר.

מסלול ב׳
היקף הלימודים במסלול ב׳ עם בחינת גמר (ללא תזה) עומד על 36 שש״ס = 9 קורסים, מתוכם יכתוב התלמיד 2 עבודות סמינריוניות.
על התלמידים במסלול זה לעמוד בבחינת גמר בציון של 76 לפחות.

תוכנית הלימודים רודרמן ללימודי יהדות ארצות הברית במסלול ללא תיזה כוללת שלושה קורסי חובה בהתמחות:

א. ההגירה היהודית לארצות הברית ולארץ ישראל, 1939-1881. (4 שש"ס)
ב. זרמים דתיים ביהדות ארצות הברית. (4 שש"ס)
ג. קורס קמפוס ארצות הברית. (4 שש"ס)

תוכנית הלימודים רודרמן ללימודי יהדות ארצות הברית במסלול עם תיזה כוללת שני קורסי חובה בהתמחות:

א. ההגירה היהודית לארצות הברית ולארץ ישראל, 1939-1881. (4 שש"ס)

ב. קורס קמפוס ארצות הברית (8 שש"ס)

שקלול הציונים
בהתאם לאמור לתכנית המ.א לפי המסלול, כמפורט לעיל

משך הלימודים
התכנית מרוכזת ביום אחד בשבוע ומתפרשת על פני שלושה סמסטרים: סמסטר א׳, סמסטר ב׳ וסמסטר קיץ.
בסיום התואר תוענק תעודת מוסמך בלימודי ישראל עם ספח התמחות בתחום יהדות ארצות הברית ומדינת ישראל.

לימודים לקראת תואר שלישי (Ph.D)

יושב ראש ועדת דוקטורט: דוקטור ירון פרי

תנאי הקבלה
• ועדת הדוקטורט החוגית תפקח על קבלת התלמידים לתכנית הדוקטורט ותמליץ על קבלתם בפני הרשות ללימודים מתקדמים.

• רשאים להגיש מועמדותם כל מי שסיימו תואר שני בלימודי ישראל באוניברסיטת חיפה או באוניברסיטה מוכרת אחרת בארץ ובחו"ל, אשר למדו במסלול המחקרי (א׳) לתואר השני, ואשר השיגו ציון טוב מאוד (86 ומעלה) בעבודת הגמר המחקרית וציון טוב (80 ומעלה) בשאר לימודיהם.

• מוסמכי חוגים אחרים שעומדים בתנאים אלה, יתקבלו לאחר דיון בוועדת הדוקטורט אשר תתאים חובות השלמה בכל מקרה לגופו, ולאחר שתבחן את מהלך לימודיהם ואת מידת התאמתם לתכני הלימוד בחוג

• הקבלה לתכנית מותנית בהסכמה בכתב של אחד ממורי החוג המוסמכים להנחות עבודת דוקטורט, בה יביע נכונותו להדריך את המועמד/ת בנושא המוצע.

• מוסמכים במסלול ב׳ אשר סיימו בממוצע 86 לפחות יוכלו להתקבל לתכנית הדוקטורט רק לאחר שישלימו כתיבתה של עבודת גמר מחקרית, על–פי תקנון לימודי תואר שלישי.

הנחיות להגשת מועמדות

יש להירשם באתר האינטרנט של אוניברסיטת חיפה – הרשמה אונליין – https://www.haifa.ac.il/

במקביל להעביר בדוא"ל ל flimor@univ.haifa.ac.il – את המסמכים הבאים:

1. קורות חיים בעברית ובאנגלית
2. גיליון ציוני ב"א ואישור זכאות
3. גיליון ציוני מ"א ואישור זכאות
4. חו"ד על עבודת התיזה
5. שתי המלצות מאנשי אקדמיה – אחת מהן ממנחה התיזה למ"א
6. הסכמת מנחה בכתב
7. הצהרת כוונות בעברית ותקציר נושא המחקר באנגלית (להסבר http://israel-stu.haifa.ac.il/images/hazharat_cavanot_-_phd.pdf )

מבנה הלימודים
משך הלימודים לתואר השלישי הוא ארבע שנים, מחולק לשני שלבים: 
שלב מחקר א׳: משך הלימודים בשלב מחקר א׳ לא יעלה על שנתיים מתחילת סמסטר הלימודים בו התקבל התלמיד (כולל חופשת הסמסטר/הקיץ). במהלך תקופת לימודים זו, ולא יאוחר מסוף השנה האקדמית הראשונה, יידרש התלמיד להשלים את הצעת המחקר, לקבל את אישור המנחה להצעה ולהגישה לעיון הוועדה החוגית, וכן לעמוד בדרישות אחרות שהוטלו עליו על ידי הוועדה החוגית.
שלב מחקר ב׳: במהלך תקופת לימודים זו, יידרש התלמיד להשלים את כתיבת עבודת הדוקטור, לקבל את אישור המנחה, אישור הוועדה החוגית, וכן להגישה לרשות ללימודים מתקדמים לצורך שיפוט.

בכל שלב ישמע התלמיד סמינר מחקר לתלמידי דוקטורט במסגרת ביה״ס להיסטוריה (סה״כ שני סמינרים). מדריך עבודת הד״ר יקבע לתלמיד המחקר את תכנית הלימודים שלו ואת היקפה. ועדת הד״ר החוגית תאשר את התכנית והיקפה. תוכנית הלימודים תכלול קורסים בהיקף של עד 16 שש״ס ולא יותר מארבעה קורסים. הוועדה רשאית להטיל על התלמיד חובת בחינה (בכתב או בעל־פה(  בשיעורים שהתלמיד נדרש להשתתף בהם. בסמינריונים נדרשת רק חובת השתתפות פעילה. עם סיום חובות הלימוד ובגמר עבודת המחקר, יגישו התלמידים את עבודותיהם בחתימת המנחים לוועדת הדוקטורט החוגית. לאחר שתבחן את מהלך הלימודים ואת העבודה שבפניה, תמליץ הוועדה על מינוי השופטים ותעבירה לרשות ללימודים מתקדמים.

לפירוט נוסף ניתן לפנות לאתר הרשות ללימודים מתקדמים

https://graduate.haifa.ac.il/index.php?lang=he

לימודי מחקר מקדים (השלמות לדוקטורט)
מסלול לימודים זה מיועד לסטודנטיות וסטודנטים אשר סיימו לימודי תואר שני בלימודי ישראל ובתחומים משיקים בציון 86 לפחות. 

תנאי הקבלה למסלול זה הם:
סיום לימודי התואר השני בציון 86 לפחות; אישור בכתב ממנחה שמסכים להנחותו בעבודת הגמר המחקרית.
מועמדים שיתקבלו למסלול זה צריכים להשלים כתיבת עבודת גמר מחקרית (תזה) ולעמוד בתכנית לימודים שתוטל עליהם על ידי הוועדה החוגית ללימודי התואר השני, בשיתוף עם מנחה התיזה. משך הלימודים במסלול זה הינו שנה אחת בלבד.
השלמת הלימודים במסלול זה אינה מהווה קבלה אוטומטית ללימודי תואר שלישי.
לאחר אישור עבודת הגמר המחקרית, המועמד יגיש את מועמדותו כמקובל במסלול הרגיל לדוקטורט.