הלימודים לתואר ראשון במדעי המדינה (בוגר האוניברסיטה)

מנהל אקדמי ללימודי תואר ראשון: דוקטור אביעד רובין

יועץ לתלמידי תואר ראשון: דוקטור אנדרי עשת

מטרת הלימודים

מטרת הלימודים בבית-הספר היא להקנות לתלמידים ידע שיטתי על העולם המדיני, המבנים והמוסדות המרכיבים אותו והתהליכים הפוליטיים הפועלים בו. במסגרת התואר הראשון נלמדות ארבע הדיסציפלינות הבאות:

א. ממשל : חקר משווה של מוסדות ותהליכים פוליטיים, ניתוח מערכות פוליטיות באזורי עולם שונים, התנהגות פוליטית (הצבעה, מחאה ואלימות), פסיכולוגיה פוליטית, מפלגות פוליטיות, קבוצות אינטרס ופוליטיקה ישראלית.

ב. מינהל ציבורי ומדיניות ציבורית: תורת המינהל, ניהול משאבי אנוש, מינהל ופוליטיקה, קביעת מדיניות ציבורית, כלכלה פוליטית, מבנה מערכת המינהל בישראל, ביקורת ציבורית והתנהגות ארגונית.

ג. יחסים בינלאומיים: היסטוריה ותיאוריה של היחסים הבינלאומיים, קבלת החלטות ועיצוב מדיניות חוץ, ביטחון לאומי ואסטרטגיה, דיפלומטיה ומשא ומתן, צדק בינלאומי ופתרון קונפליקטים וכלכלה פוליטית בינלאומיים.

ד. מחשבה מדינית: יסודות הפילוסופיה הפוליטית, היסטוריה אינטלקטואלית, מוסר ופוליטיקה, תיאוריה דמוקרטית, מחשבה פוליטית, יהודית וישראלית.

אנו רואים בבוגרי מדעי המדינה כבעלי יכולת, זכות וחובה להשפיע באופן ניכר על המרחב הציבורי בישראל. לאור זאת, אנו מעוניינים לתת לסטודנטים גם את הבסיס התיאורטי בתחומי המחקר העיקריים במדעי המדינה וגם קורסים שיעניקו ידע וכלים יישומיים הנדרשים בשוק העבודה בתחום הפוליטי, המדיני והמחקרי כיום.

בהתאם לזאת, מעבר לקורסי לימוד ייחודיים ופרקטיים כמפורט מטה, במהלך הלימודים יאורגנו סיורים לימודיים, שמטרתם לאפשר לתלמידים מפגש חוויתי ובלתי אמצעי עם הנושאים שנלמדים בקורסים. כמו כן יוזמנו התלמידים לימי עיון ולמפגשים אישיים עם דמויות מפתח מהעולם הציבורי והפוליטי בהן דנים בשיעורים. יאורגנו ימי הכוון תעסוקתי בהם תהא לתלמידים הזדמנות לפגוש גורמים שונים משוק העבודה, בדגש על מוסדות, ארגונים וגורמים במגזר הציבורי, הפרטי והשלישי. במסגרת ימי ההכוון התעסוקתי ייערכו מפגשים עם בוגרי מדעי המדינה, הרצאות אורח וסדנאות לשיפור מיומנויות הנדרשות בשוק העבודה.

קורסי לימוד ייחודיים:

*מודל האו"ם – תכנית לימודים מיוחדת המדמה את פעילות האומות המאוחדות, מוסדותיו וגופים בינלאומיים שונים, כאשר הסטודנטים מייצגים את המדינות החברות באו״ם ובו בעת יוזמים פתרונות לבעיות בינלאומיות בהתבסס על עקרונות הדיפלומטיה והמשפט. הפעילות כוללת: שיעורים מקצועיים, סימולציות, ימי עיון במוסדות בינלאומיים וכנסים ארציים ובינלאומיים. מדובר בחוויה אשר סטודנט יכול לפתח בה כישורי עמידה בפני קהל, יכולות רטוריות, מתודות מחקריות, ניהול משא ומתן, יצירת קואליציות ושיתופי פעולה והכי חשוב – התוכנית מעניקה את הכלים לפתח את יכולת הביטוי באנגלית הן בכתב והן בעל פה. למידע ופרטים נוספים, חפשו Haifa University Model United Nations בפייסבוק.

*פרקטיקום – מסלול התמחות במוסדות וארגונים ציבוריים וחברתיים. התכנית מאפשרת לקחת חלק בתהליכים מגוונים המתקיימים במוסדות וארגונים שונים ועל ידי כך להרחיב את הידע היישומי, לפתח מיומנויות וכלי חשיבה שנלמדים בקורס המלווה לתכנית, ולהכיר אפשרויות השתלבות בעולם העבודה בסוף הלימודים. הקורס הינו בהיקף של 4 שעות שבועיות, ההתמחות במקום עבודה הנבחר בתיאום עם התלמיד, המלווה בקורס אוניברסיטאי שיתקיים פעם בשבועיים. יתרונות: ניסיון תעסוקתי רלוונטי + סדנאות הכנה לעולם העבודה בקורס המלווה (שיווק עצמי וכדומה) + ליווי של פסיכולוגית תעסוקתית וסדנאות הכנה לעבודה.

*סדנת מצטיינים – במהלך שנה ג׳, סטודנטים מצטיינים יוזמנו להשתתף בסדנא מיוחדת, שתאפשר למי שירצה בכך לקחת חלק פעיל באחד מהמחקרים המתקיימים על-ידי חוקרי בית-הספר. ההשתתפות בסמינר מקנה לסטודנטים חוויה אינטלקטואלית בלתי רגילה שנוצרת תוך כדי דיונים בתוך כיתת מצטיינים. השתתפות זו חושפת אותם למגוון הנושאים בתוך הדיסציפלינה ופותחת עולמות תוכן רבים ומעשירים. בסמינר רוכשים כלים חיוניים להמשך הלימודים ולהשתלבות במחקר האקדמי.

תנאי קבלה

הקבלה לבית-הספר מותנית בעמידה בתנאי הקבלה הכלליים של האוניברסיטה ברמה הנדרשת על־ידי בית-הספר. תנאי הקבלה מפורטים באתר החוג, תחת ״מידע למועמדים״.

מבנה הלימודים

הלימודים בבית-הספר למדעי המדינה מתקיימים בשני מסלולים: המסלול הדו חוגי והמסלול החד חוגי.

המסלול הדו חוגי – במסלול הדו חוגי, יבחר התלמיד חוג לימודים נוסף למדעי המדינה. במסגרת מדעי המדינה ילמד התלמיד כ–60 נקודות זכות ועוד 60 נקודות זכות בחוגו השני. תלמיד במסלול דו חוגי במדעי המדינה יוכל ללמוד במסלול לימודי יום במשך 3 שנים, או במסלול לימודי יום במשך שנתיים. הלימודים בלימודי יום במשך שנתיים נפרסים על פני שישה סמסטרים, וכוללים סמסטר קיץ אחד לפחות.

כמו כן ניתן ללמוד במסלול לימודי ערב – הלימודים מתקיימים ביום אחד בשבוע – יום א׳, החל משעה 17:00. בכל שנת לימודים ילמד התלמיד שלושה סמסטרים (כולל סמסטר קיץ). לימודי תואר ראשון במסלול ערב בביה"ס למדעי המדינה מתקיימים במסלול הדו-חוגי בלבד. הסטודנטים במסלול ללימודי ערב יכולים לבחור לשלב גם  קורסים מלימודי היום המתקיימים בימים ובשעות לאורך השבוע. במהלך הלימודים יידרשו הסטודנטים ללמוד מספר קורסים מתוקשבים.

המסלול החד חוגי

במסגרת החד חוגית ילמד התלמיד 120 נקודות זכות במדעי המדינה. הלימודים מאפשרים הרחבה והעמקה של הידע התיאורטי במדעי המדינה, לצד שילוב של קורסים מעשיים. בוגרי המסלול החד חוגי יקבלו הכשרה מעמיקה בתחום מדעי המדינה ולאחר שישלימו בהצלחה את כל דרישות המסלול, יקבלו ספח התמחות בתחום אותו הרחיבו במהלך לימודיהם: ממשל ורעיון מדיני, יחסים בינלאומיים או מנהל ומדיניות ציבורית.

מבנה הלימודים במסלול חד חוגי: 89 נקודות זכות במדעי המדינה ועוד 31 נקודות זכות בחוגים אחרים מחוץ למדעי המדינה. במסגרת שיעורי הבחירה יינתנו קורסים הכוללים היבטים מעשיים הנדרשים לשוק העבודה, למשל: קורס פרקטיקום, מודל האו"ם, ועוד. במסגרת חוגים אחרים ילמד התלמיד במסלול החד חוגי כ-31 נקודות זכות. הקורסים שילמד התלמיד יהיו קורסים אקדמיים בלבד מכלל הקורסים המוצעים לתלמידי האוניברסיטה, בתוך אלה יכללו את ״דרך הרוח״ בהיקף של לפחות 6 נקודות זכות. השתתפותו של התלמיד בקורסים אלו תהיה טעונה את אישורם של אותם חוגים שבמסגרתם הם מתקיימים.

תכניות לימוד מיוחדות בתואר ראשון

תכנית פכ"מ – תואר ראשון משולב בפילוסופיה, כלכלה ומדעי המדינה. משך התכנית 3 שנים, והיא נלמדת כמסלול חד חוגי. מטרת התכנית הינה להקנות לבוגריה כלים ויצירת בסיס ידע כללי אינטגרטיבי שישמש מומחים בתחומי ידע יישומיים הנדרשים בנושאים של כלכלה, מדיניות ציבורית ופוליטיקה.

קהל היעד של התוכנית הוא אלו הרואים עצמם בעתיד כמקבלי החלטות בשירות הציבורי-ממשלתי, במגזר העסקי, ובארגונים בינלאומיים. בפני אנשים אלה יעמוד אופק של פעילות מעשית ענפה בסביבה אסטרטגית מקומית, אזורית וגלובלית מורכבת ורבת-פנים.

התכנית מכשירה אותם לאתגר זה באמצעות פיתוח כלים ותובנות שיעניקו פרספקטיבה חדשה לטיפול במגוון רחב של סוגיות המשפיעות או מעוצבות בסביבתה הפוליטית והכלכלית של ישראל. התכנית עונה על הצורך שקיים בשירות הציבורי בעובדים שלא רק מתמצאים בחישובים כלכליים או בשיקולים מעשיים צרים, אלא מסוגלים לראות את התמונה הרחבה של צורכי החברה, כשאלה נשקלים על רקע ערכים כמו צדק חברתי, סולידריות, ואוטונומיה אישית.

תוכניות פכ"מ משנות בשנים האחרונות את הפרופיל האישי והמקצועי של העובדים והמנהלים במגזר הציבורי בארץ, ואנו גאים לאפשר לתלמידי אוניברסיטת חיפה להצטרף למגמה חשובה זו.

המסלול להשפעה ציבורית – תכנית משותפת של עמותת אחריי! ואוניברסיטת חיפה ללימודי תואר ראשון דו-חוגי במדעי המדינה והיסטוריה של עם ישראל, המיועדת לצעירים.ות בעלי זיקה לעולם החברתי והציבורי. מטרת התכנית היא הצמחת מנהיגות איכותית שתשפיע על המרחב הציבורי בישראל תוך עיון ועיסוק בסוגיות בוערות בשיח החברתי בישראל והעמקת זהות ישראלית וציונית.

חממה – תואר דו חוגי במדעי המדינה ובהיסטוריה של עם ישראל, לשליחי הסוכנות היהודית. הפנייה ללימודי תואר זה דרך הסוכנות היהודית בלבד. משך הלימודים שנתיים.

תכנית משותפת עם החוג למזרח תיכון ואסלאם – תואר ראשון דו חוגי הכולל קורסים ייחודיים, תכנית העשרה מגוונת – סיורים לימודיים, כנסים, פורום צהרי מזרח תיכון, ועוד.

תכנית משותפת עם החוג ללימודי אסיה – תואר ראשון דו חוגי במדעי המדינה ובחוג ללימודי אסיה. לאור עליית מעמדן של מעצמות אזוריות דוגמת סין והודו, והעמקת הקשרים הפוליטיים והכלכליים בין ישראל לבין מדינות האיזור, בוגרי התכנית ייהנו משילוב בין הכרה עמוקה של התרבות וההיסטוריה של מדינות האיזור, לצד הבנה תיאורטית של מבנה ותמורות בשיטות המשטר ויחסי הכוחות בין המדינות באיזור, לבין שאר העולם. שילוב זה יקנה להם מומחיות ייחודית שתהיה מבוקשת בשוק התעסוקה הפרטי והציבורי וגם תייצר פוטנציאל להשתלבות במסלולי מחקר אקדמי בתארים מתקדמים. התכנית כוללת  קורסים ייחודיים, תכנית העשרה מגוונת – סיורים לימודיים, כנסים, ועוד.

אשכולות לימוד לתואר ראשון

בהמשך למדיניות האוניברסיטה להקנות העשרה ותכנים רלוונטיים מתקדמים וחדשניים ביותר, כל סטודנט המתחיל לימודיו לתואר ראשון בתשפא יבחר באחד משלושת אשכולות הלימוד הבאים וילמד קורסים בהיקף של 6 נקודות זכות שלא מתחום לימודיו: אשכול דרך הרוח, אשכול מדעי הנתונים ואשכול חדשנות ויזמות. הרישום לקורסים אלו יתבצע תחת חוגי הלימוד של התלמיד, לבחירתו, וציונם ישוקלל בממוצע הסופי לתואר. את לימודי האשכולות ניתן ללמוד בכל אחת משנות הלימוד לתואר. השלמת לימודים אלו מהווה תנאי לקבלת התואר. לפירוט נוסף על אשכולות הלימוד, פנו למידע לתקנון לימודי תואר ראשון בשנתון זה.

תכנית הלימודים

הלימודים בבית-הספר למדעי המדינה כוללים שלושה סוגי קורסים:

א. קורסי מבוא  – קורסי חובה הניתנים במתכונת של 6 שעות שבועיות סמסטריליות (4 שעות שיעור ושעתיים תרגיל).

חובות קורסי המבוא: השתתפות מלאה, כתיבת תרגילים במסגרת התרגולים ועמידה בבחינות. קורסי מבוא נלמדים בשנה א׳ ובשנה ב׳.

ב. שיעורים מתקדמים  – קורסי בחירה במתכונת של 4 שעות שבועיות סמסטריאליות. חובות השיעור נקבעות על-ידי המרצה. השיעורים המתקדמים נלמדים בשנים ב׳ ו-ג׳.

ג. סמינריונים  – שיעורי בחירה במתכונת של 4 שעות שבועיות סמסטריאליות. חובות הסמינריון כוללות כתיבת עבודה סמינריונית ו/או כל חובה אחרת שתוטל על-ידי המרצה. סמינריונים נלמדים בשנה ג׳.

תנאי מעבר משנה א׳ לשנה ב׳

1) כדי לעבור לשנה ב׳ על התלמיד לעבור לפחות שלושה מתוך ארבעת המבואות הנלמדים בשנה א׳, וחובה לעבור את מבוא לממשל ופוליטיקה.

2) בציוני שיעורי המבוא משתקללים מטלות הקורס ומבחן מסכם. ציון מעבר במבחן המסכם הינו 51 בכל המבואות. ציון עובר בקורס הינו 51 בכל המבואות מלבד מבוא לממשל פוליטיקה שבו הציון העובר הינו 60. ציון נכשל בבחינה גורר ציון נכשל בקורס.

תנאי מעבר משנה ב׳ לשנה ג׳

1) השתתפות בשיעורים מתקדמים מותנית בעמידה בתנאי המעבר משנה א׳ לשנה ב׳.

2) השתתפות בסמינריונים מותנית בהשלמת כל חובות שנה א׳, בעמידה בקורס מבוא לשיטות מחקר במדעי המדינה וכן בהשגת פטור באנגלית.

חובת לימודי אנגלית כשפה זרה

להלן מתווה לימודי האנגלית באוניברסיטת חיפה החל משנה"ל תשפ"ב בהתאם להנחיות מל"ג:

חובה על כל סטודנט להגיע לרמת פטור באנגלית כחלק מחובותיו לתואר.

עמידה בחובה זאת היא תנאי כניסה לקורסים בדרג 3. על מנת לסווג את רמת ידיעותיו של המועמד בשפה האנגלית או להעניק פטור מהם, מחויב הסטודנט בבחינת סיווג באנגלית (פסיכומטרי/אמיר/ אמירם) כחלק מתנאי הקבלה לאוניברסיטה.

ישנן ארבע רמות סיווג באנגלית ועל כל סטודנט ללמוד קורסי אנגלית בהתאם לסיווגו בבחינות הכניסה כאמור:

סטודנטים ברמת סיווג טרום בסיסי ילמדו את הקורסים הבאים: טרום בסיסי, בסיסי, מתקדמים א', מתקדמים ב'.

סטודנטים ברמת סיווג בסיסי ילמדו את הקורסים הבאים: בסיסי, מתקדמים א', מתקדמים ב'.

סטודנטים ברמת סיווג מתקדמים א' ילמדו את הקורסים הבאים: מתקדמים א', מתקדמים ב'.

סטודנטים ברמת סיווג מתקדמים ב' ילמדו את הקורסים הבאים: מתקדמים ב', קורס תוכן אחד באנגלית.

סטודנטים ברמת סיווג פטור: ילמדו שני קורסי תוכן באנגלית.

פירוט ניתן לקרוא באתר היחידה ללימודי אנגלית שפה זרה או בפרק היחידה ללימודי אנגלית שפה זרה המופיע בשנתון.

לתלמידי שנה ג׳

1) לא ילמד תלמיד יותר מסמינריון אחד אצל אותו מרצה. חריגה מהנחיה זו טעונה אישורו של יועץ תואר ראשון של בית-הספר.

2) בכדי לעמוד בדרישות הסמינריונים, יהיה על התלמיד להשיג ציון 60 לפחות בכל אחד מהם.

3) עבודת הסמינריון תוגש במזכירות תלמידים לצורך רישום ההגשה.

4) עם קבלת כל הציונים לתואר על התלמיד לדאוג לחתום על טופס סגירת תואר.

תקנון לימודים – שינויים וחריגות

1. בכל בקשה לחריגה מתוכנית הלימודים יש לפנות ליועץ התואר הראשון של בית הספר.
2. מילוי הדרישות בתכנית
   הלימודים באחריותו של התלמיד. הדרישות מפורטות בשנתון המתפרסם בשנה בה החל התלמיד לימודיו
   בבית-הספר וכן בהודעות המתפרסמות על ידי המזכירות במהלך השנה.
3. מזכירות בית-הספר בודקת את מילוי הדרישות במהלך שנת הלימודים ולא בתחילתה.
4. תלמיד שנרשם לקורס שאינו רשאי ללמוד אותו עקב אי עמידה בדרישות המוקדמות או בתנאי מעבר משנה לשנה, יבוטל רישומו לקורס. אם נבחן בקורס וקיבל ציון, ציונו זה לא יוכר.

הכרה בלימודים אקדמיים קודמים או מקבילים

1. תלמיד המבקש להתקבל לבית-הספר על סמך לימודים קודמים ממוסד אקדמי מוכר אחר, יגיש למזכירות בית הספר עם הרשמתו לאוניברסיטה אישור לימודים רשמי ובו פירוט ציוניו מהמוסד בו למד.
2. ועדת הקבלה של בית-הספר תדון בבקשת המועמד ותחליט על סמך מסמכיו על תנאי קבלתו ועל מידת ההכרה בלימודיו הקודמים, ובלבד שתאריך סיום הקורסים הנלמדים הינו עד 7 שנים מיום ההכרה.
3. תלמיד לא יהיה זכאי לקבלת תואר אלא אם כן צבר באוניברסיטת חיפה לפחות 40 נקודות.
4. פטור בקורס מבוא לסטטיסטיקה תיאורית והסקתית יינתן לתלמידי חוגים אחרים בתנאי שהיקף הקורס ותכניו (השעות והנושאים) יהיה מקביל לקורס הניתן במסגרת בית הספר (בתמורה לפטור, אם יינתן, יהיו התלמידים חייבים בשיעור מתקדם נוסף). לא יינתן פטור בקורס שיטות מחקר במדעי המדינה.

הפסקת לימודים

ראה תקנון בוגר האוניברסיטה בשנתון זה.

חידוש לימודים

1. תלמיד המבקש לחדש לימודיו לאחר הפסקה, יגיש בקשה בכתב ליועץ התואר הראשון של בית-הספר.
2. בחידוש לימודים לאחר תקופה של בין שנתיים לחמש שנים, יחוייב התלמיד לחזור על שני מבואות: מבוא למערכת פוליטית ומבוא לשיטות מחקר וכתיבה אקדמית, גם אם כבר קיים ציון בשני מבואות אלו.

כמו כן, יחוייב התלמיד בהשלמת שיעורים מתקדמים וסמינריונים בהיקף של 50% מהקורסים (שיעור מונוגרפי, סמינריונים) אותם למד טרם הפסקת הלימודים.

בחידוש לימודים לאחר שבע שנים ומעלה, יחוייב התלמיד בהשלמת תכנית לימודים מלאה.

3. חידוש לימודים תוך שנתיים מיום הפסקתם לא יחייב בכל ההשלמות הנזכרות לעיל.

* כל בקשה לחידוש לימודים תובא בפני יועץ התואר הראשון של בית הספר, ונתונה לשיקול דעתו.

לפרטים נוספים נא לעיין בתקנון ״הפסקת לימודים״ בשנתון זה.

זכאות לתואר

תלמיד זכאי לתואר בתנאי שהשלים את כל חובותיו האקדמיים על-פי דרישות הפקולטה, חוגו הנוסף ו/או בית-הספר מבחינת היקף הקורסים והרכבם ועמד בכל התחיבויותיו לאוניברסיטה.

ציון סופי לתואר

תלמיד יודיע למזכירות בית-הספר על סיום לימודיו לתואר — באחריותו לדווח למזכירות בית-הספר על מועד הגשת עבודה סמינריונית אחרונה לתואר ועל קבלת כל ציוניו בתואר.

עם קבלת הציון האחרון תיבדק זכאותו ויחושב ציון הגמר.

התלמיד יבדוק ויאשר ציוניו במזכירות בית-הספר לפני קבלת אישור הזכאות. הציון לתואר הוא סופי. לאחר חתימתו על טפסי סגירת התואר, לא יוכל התלמיד לשנות את ציוניו.

תעודת הוראה באזרחות ובמדעי המדינה

תלמידים הלומדים לתואר ראשון במדעי המדינה בשנים ב׳ ו–ג׳ יכולים להירשם ללימודי תעודת הוראה באזרחות במסלול דו-שנתי, אם ממוצע ציוניהם במדעי המדינה עומד על 78 לפחות.

פרטים נוספים ניתן לקבל במזכירות החוג ללמידה, הוראה והדרכה, בטלפון: 04-8249086, או בדואר אלקטרוני vsirota@univ.haifa.ac.il.

הלימודים לתואר שני

מוסמך במדעי המדינה (.M.A)

מוסמך במינהל ומדיניות ציבורית (.M.P.A)

יושב ראש הוועדה הבית ספרית לתואר שני: דוקטור גל גרזון

מטרת הלימודים

מטרת הלימודים לתואר שני היא להעמיק את ההשכלה של התלמידים בבית-הספר למדעי המדינה ולהקנות להם כלי מחקר וניתוח ברמה מתקדמת בכל אחת מהמחלקות:

ממשל ורעיון מדיני, יחסים בינלאומיים, מינהל ומדיניות ציבורית. 

א.  המחלקה לממשל ורעיון מדיני

הלימודים מתמקדים בפוליטיקה השוואתית (כולל התנהגות פוליטית, כלכלה פוליטית, תורת הבחירה החברתית). בנוסף לכך כולל התחום שורה רחבה של תחומי משנה של פוליטיקה רגיונאלית (פוליטיקה ישראלית, פוליטיקה מזרח–תיכונית, פוליטיקה אירופית, מזרח אסיה, אפריקה, אמריקה הלטינית ואזורים אחרים) וכן התמחות בנושאים ספציפיים כגון: מפלגות, קבוצות אינטרסים, סוציאליזציה פוליטית, גיוס פוליטי, בחירות, שיטות בחירות, שחיתות פוליטית, משטרים דמוקרטים, נשיאותיים ופרלמנטרים. הלימודים בתחום הרעיון המדיני עוסקים בהתפתחות הרעיון המדיני, פילוסופיה, מדיניות מודרנית, מושגי יסוד פוליטיים.במסגרת תחום זה מתמקדים בנושאים כגון: צדק, חרות, שוויון, מהות המדינה והמחויבות המדינית.

ב.  המחלקה ליחסים בינלאומיים

הלימודים עוסקים במערך היחסים שבין המדינות במערכת הבינלאומית בעבר ובהווה, תוך התמקדות בארבעה תחומים עיקריים: תיאוריה של היחסים הבינלאומיים; מדיניות חוץ, ביטחון לאומי ואסטרטגיה; דיפלומטיה ופתרון קונפליקטים ויחסים בינלאומיים של המזרח התיכון. תחומים אלו ונושאים ספציפיים אחרים (צדק בינלאומי, כלכלה פוליטית בינלאומית, מדיניות חוץ אמריקאית, לאומיות ורב-תרבותיות ביחסים בינלאומיים ועוד) נלמדים בשילוב מתודולוגיות מחקר מגוונות, הכוללות שיטות איכותיות-היסטוריות וטקסטואליות, שיטות כמותיות, בניית מודלים וסימולציות מחשב.

ג.  המחלקה למינהל ומדיניות ציבורית

הלימודים מתמקדים בממשק שבין פוליטיקה, קביעה ועיצוב מדיניות והמערכת הארגונית-ציבורית במדינה המודרנית. בנוסף לחקר סוגיות עיצוב וקביעת מדיניות ציבורית, עוסק התחום במדעי הניהול תוך הדגשת הקשרים בין תהליכים ומוסדות פוליטיים לבין פעילות ארגונית.

בין הנושאים שיילמדו: התנהגות ארגונית, ניהול משאבי אנוש, יחסי עבודה, מדיניות ציבורית, תיאוריה מנהלית, ניהול ציבורי והקשר בין אזרחים ומנהל ציבורי.

מסלול מחקרי לתואר שני בבית הספר למדעי המדינה

תנאי קבלה

1. בוגר תואר ראשון במדעי המדינה בממוצע סופי של 85 לפחות ולא פחות מ- 76 בחוג השני.
2. בוגר תואר ראשון שאינו מדעי המדינה שציונו הממוצע בכל לימודי התואר הראשון הינו 85 לפחות, ולא פחות מ–80 בכל חוג. תלמידים אלה יהיו מחויבים בקורסי ההשלמה הבאים בהתאם למחלקה שאליה הם שייכים, ועליהם להשיג בהם ציון ממוצע משוקלל של 85 לפחות:
   במחלקה לממשל ורעיון מדיני – מבוא לממשל ופוליטיקה, מערכת פוליטית ישראלית וקורס תוכני.

במחלקה למינהל ומדיניות ציבורית – קביעת מדיניות ציבורית, מבוא לממשל ופוליטיקה והמערכת הפוליטית ישראלית.

במחלקה ליחב"ל – מבוא ליחב"ל, מבוא לממשל ופוליטיקה והמערכת הפוליטית הישראלית.

3. תלמידים במסלול ב' (לא מחקרי) במדעי המדינה עם ממוצע ציונים של 86 לפחות בקורסי הסמסטר הראשון ללימודיהם, יוכלו לעבור למסלול המחקרי במידה ויעמדו בתנאי הבא: ציון 86 לפחות בקורס גישות ואסכולות. בנוסף לאמור לעיל, כדי לעבור למסלול א', יהיה עליהם למצוא מנחה, לקבל את הסכמתו להנחיה ולהגיש מסמך הצהרת כוונות בהתאם להנחיות המפורטות בהמשך הנוהל, עד תום השנה ראשונה של לימודיהם.

4. מועמד בעל תואר ראשון ממוסד להשכלה גבוהה ששפת ההוראה בו אינה עברית, חייב לעמוד בבחינת ידע בעברית ברמה הנדרשת על-ידי האוניברסיטה, כתנאי לקבלתו.

5. מועמדים בוגרי אוניברסיטאות מוכרות מחוץ לארץ וכן בוגרי אוניברסיטאות בעלות שלוחות בישראל, אשר פועלות באישור המועצה להשכלה גבוהה, יחויבו לעמוד בהצלחה בבחינת ה–GRE או בלימודי השלמה. למידע נוסף, ראו תקנון הרשות ללימודים מתקדמים בשנתון זה.

6. לא יתקבלו תלמידים שממוצע הציונים שלהם נופל מן הנדרש בכל אחת מהקטגוריות.

משך הלימודים

משך הלימודים ללימודי מחקר (מסלול א') הוא עד 3 שנים. לא תתאפשר כל הארכה מעבר למועד זה.

מהלך הלימודים

1. במהלך הלימודים על התלמיד יהיה לכתוב עבודת תזה ולהשלים 28/32 שש"ס בהתאם לדרישות המחלקה שאליה הוא משתייך.
2. סמינרים מחלקתיים – כל תלמיד מחקרי חייב להיות נוכח ב80% מהסמינרים הניתנים על ידי המחלקה שאליה הוא משתייך בכל שנת לימודים בה הוא לומד. הנוכחות תיבדק על ידי מרכזת הסמינר המחלקתי.
3. הלימודים במסלול המחקרי כוללים ארבעה שלבים, שכל אחד מהם כרוך במסמך נפרד: (1) רישום להנחיה הכולל מילוי ואישור טופס הנחיה; (2) הגשה ואישור של הצהרת כוונות; (3) אישור והגשה של הצעת מחקר; (4) הגשה, בדיקה ואישור של התיזה עצמה.
   
   שנה א':

על התלמיד למצוא מנחה עד תום השנה הראשונה ללימודיו ולהחתים אותו על טופס הנחיה שיקבל ממרכזת המחלקה. בית הספר למדעי המדינה מגביל את מוריו במכסת המונחים שלהם , ולכן על כל מועמד להיוועץ עם מרכזת המחלקה בנוגע לזכאותו של המרצה להנחות אותו.

1. קבלת התלמיד להנחיה ע"י המנחה כרוכה באישור הצהרת כוונות שהתלמיד הגיש למנחה דרך מזכירות המחלקה הרלבנטית. אישור ההצהרה על ידי המנחה ירשם גם הוא במזכירות.
2. המנחה רשאי לאשר את ההצהרה, לדחות אותה או להציע תיקונים. דחיית ההצהרה פירושה סיום ההתקשרות בין התלמיד והמנחה בנקודה זו
3. המזכירות לא תאשר הגשת הצהרת כוונות לאחר תום השנה הראשונה והתלמיד ייגרע מן המסלול המחקרי באופן אוטומטי.
4. היקף ההצהרה עד 200 מילה לכל היותר בעברית ועד 350 מילה באנגלית. הצהרה החורגת בהיקפה ממכסה זו, תוחזר לתלמיד לתיקון ולא תועבר לוועדה. ההצהרה תכלול את הרכיבים הבאים:
   נושא העבודה
   שאלת המחקר
   הדרכים והשיטות שבהן מבקש התלמיד לבחון את שאלת המחקר
   תרומתו הפוטנציאלית של המחקר
5. המשך לימודיו של התלמיד לשנה ב' מותנה בסיום קורסי החובה הבאים:

גישות ואסכולות בציון 86 לפחות

סדנת מחקר א' בציון 80 לפחות

סדנאות מחקר ב' (איכותנית וכמותנית) בציון הנדרש.

6. במידה והתלמיד לא יעמוד בתנאים אלה בתום השנה הראשונה ללימודיו, הוא יועבר באופן אוטומטי למסלול לא מחקרי (מסלול ב') ובכל מקרה לא יוכל להמשיך את לימודיו במסלול המחקרי.

שנה ב':

1. על התלמיד להגיש את הצעת המחקר לתזה עד סוף סמסטר א' של השנה השנייה ללימודיו, לכל המאוחר.
2. תלמיד לא יוכל להגיש הצעת תזה בטרם למד לפחות שני קורסי בחירה בשנה השנייה בנושא שברצונו לכתוב בו את העבודה.
3. לאחר אישור המנחה את הצעת המחקר לתזה, היא תועבר על ידי מרכזת המחלקה לקורא נוסף בהמלצתו של המנחה. השאיפה היא כי הקורא לא ימונה מתוך בית הספר למדעי המדינה ויכול להיות מחוג אחר באוניברסיטה או מחוץ לאוניברסיטה.
4. הצעת המחקר של התלמיד צריכה להיות מאושרת עד תום סמסטר ב' של השנה השנייה ללימודיו.
5. היקפה של ההצעה לא יעלה על 6000 מילה בעברית או 7500 מילה באנגלית ברווח כפול (לא כולל רשימה ביבליוגרפית, שתוגש כנספח להצעה). הצעה החורגת בהיקפה ממכסה זו, תוחזר לתלמיד לתיקון ולא תועבר לוועדה. הצעות המוגשות בתחומים ההשוואתיים, הכמותיים והאמפיריים של מדעי המדינה יכללו את הרכיבים הבאים:
   א. מבוא
   ב. שאלת המחקר וחשיבותה
   ג. הספרות והמסד התיאורטי: סקירת ספרות עדכנית ביחס לנושא המחקר ומיפוי שדה הדיון התיאורטי והאמפירי, שלפיו יגובש המסד התיאורטי והעוגן המושגי של העבודה וינוסחו השערות המחקר, שיעמדו לבדיקה.
   ד. שיטות ודרך עיבוד הנתונים: הדרכים, הכלים ושיטות המחקר לבדיקת השערות המחקר (איכותניות וכמותניות). יכלול את הסעיפים העוסקים במשתנים (הגדרות נומינליות ואופרטיביות); איסוף נתונים/המדגם, אוכלוסיית מחקר ודרך הפנייה אל הנבדקים.
   כלי מחקר: תיאור עבודת השדה (שאלונים, ניסויים, תצפיות, עבודה על נתונים משניים, סימולציות וכיוצא בזה).
   ה. סיכום: תרומתו הפוטנציאלית של המחקר ומגבלות המחקר.
6. הצעות המוגשות בתחומים ההומניסטים והטקסטואליים של מדעי המדינה יבנו על פי מתווה מותאם בהמלצת המנחה.
7. ועדת אתיקה: כל תלמיד/ה שבמסגרת המחקר שלו מבצע מחקרים בבני אדם, חייב אישור של ועדת האתיקה הפקולטתית למחקרים אלה. על מנת לקבל אישור, על התלמיד להיכנס לאתר של הפקולטה למדעי החברה ובו יהיה עליו למלא את הטפסים עבור ועדת האתיקה הפקולטתית ולהשלים את הקורס של ה – NIH. תלמיד/ה יוכל להשלים את עבודת התזה רק לאחר שהשלים קורס NIH הגיש את הטפסים בפקולטה וקיבל עליהם אישור מהפקולטה למחקר בבני אדם.
8. רק לאחר אישור הצעת התזה על ידי קורא נוסף ואישור ועדת האתיקה, יוכל התלמיד להשלים את כתיבת עבודת התזה.
9. עד תום השנה השנייה ללימודיו לכל המאוחר, יהיה על התלמיד לסיים את כל חובות השמיעה בתואר (28 שעות סמסטריאליות).

שנה ג':

1. התלמיד יסיים את כתיבת התזה עד תום שנה ג'. לא ניתן יהיה להגיש את עבודת הגמר במידה והתלמיד לא סיים את כל חובות השמיעה לתואר והגיש את כל מטלות הקורסים.
2. על התלמיד להגיש את התזה לבדיקה צורנית ברשות ללימודים מתקדמים עד ה- 30 בנובמבר של שנת הלימודים העוקבת לסיום לימודיו.
3. לאחר שהבדיקה הצורנית אושרה, יגיש התלמיד למרכזת המחלקה שני עותקים קשיחים של עבודת התזה שלו, חתומים על ידי המנחה.
4. תלמיד שלא עומד בלוח הזמנים הנקוב לעיל, לא יוכל להגיש מועמדות לתזה מצטיינת ולמלגה.

חישוב הציון הסופי במסלול א׳:

40% עבודת הגמר המחקרית (תיזה).
ציון המעבר המינימלי לעבודת גמר מחקרית הוא 76 (ממוצע ציוני השופטים).
60% ממוצע ציוני הקורסים שלמד בתכנית.

מסלול ב' (לא מחקרי) לתואר שני בבית הספר למדעי המדינה

תנאי קבלה למסלול ב׳ הכולל בחינת גמר/ פרוייקט גמר

בוגרי תואר ראשון במדעי המדינה  שממוצע ציונם הסופי הוא 80 לפחות וציונם בחוג השני לתואר בוגר לא יפחת מ–76.

בנוסף לכך, על התנאים הבאים להתקיים:

א. הוועדה ללימודים מתקדמים המליצה לקבלם.

ב. מועמד בעל תואר ראשון ממוסד להשכלה גבוהה ששפת ההוראה בו אינה עברית, חייב לעמוד בבחינת ידע בעברית ברמה הנדרשת על-ידי האוניברסיטה, כתנאי לקבלתו.

ג. מועמדים בוגרי אוניברסיטאות מוכרות מחוץ לארץ וכן בוגרי אוניברסיטאות בעלות שלוחות בישראל, אשר פועלות באישור המועצה להשכלה גבוהה, יחויבו לעמוד בהצלחה בבחינת ה GRE או בלימודי השלמה. למידע נוסף, ראו תקנון הרשות ללימודים מתקדמים בשנתון זה.

תנאי קבלה לבעלי תואר ראשון שלא למדו מדעי המדינה:

1. ציונם הממוצע בכל לימודי התואר הראשון עומד על 80 לפחות ולא פחות מ–76 בכל חוג.
2. למדו קורסי השלמה בהתאם לדרישות המחלקה, והשיגו בהם ציון ממוצע משוקלל של 76-80 לפחות.
   קורסי ההשלמה נקבעים מתוך מבחר הקורסים הבאים, בהתאם ללימודים האקדמיים שהציג המועמד ובהתאם לדרישות תכנית הלימודים:
   מבוא לממשל ופוליטיקה או מערכת פוליטית ישראלית.
   מבוא למנהל ציבורי או מבוא למחשבה מדינית או מבוא ליחסים בינלאומיים.
   קורס ברמת סמינר או שעור מתקדם מתכנית התואר הראשון
   שיטות מחקר.
   סטיסטיקה הסקתית ותיאורית.
3. המלצת הוועדה ללימודים מתקדמים בבית-הספר.

* למידע על קורסי השלמה לקראת לימודי תואר שני – יש לפנות למזכירות המחלקה הרלוונטית.

המטלה הסופית: הסטודנט מחוייב בביצוע פרויקט גמר/פרקטיקום, ציון עובר 76 לפחות. היקף הלימודים 36 שעות שבועיות סמסטריאליות, בהתאם לדרישות המחלקה. 

משך הלימודים במסלול  ב׳ הוא שנה עד שנתיים, בהתאם לדרישות התכנית.

מסלול א׳ מואץ לתואר שני עם עבודת גמר מחקרית (תזה) – תכנית למצטיינים הלומדים תואר ראשון במדעי המדינה. המסלול מאפשר לימודי קורסים מתואר שני במקביל ללימודי שנה ג׳ במהלך התואר הראשון. ניתן ללמוד עד 3 קורסים מתואר שני ולא יותר מ-12 שעות שבועיות סמסטריליות. במידה ויתקבל התלמיד ללימודי התואר השני בשנה העוקבת, יוכרו קורסים אלה כחלק מתכנית הלימודים לתואר שני.

תנאי הקבלה למסלול המואץ:

ממוצע ציונים של 90 לפחות בסיום שנה ב׳ בכל אחד מחוגי התואר הראשון ואישור יועץ המוסמך  של המחלקה.

משך הלימודים הכולל במסלול המואץ (תואר ראשון ושני), עד להגשת עבודת הגמר המחקרית לשיפוט, הוא עד 5 שנים.

מסלול ב׳ – מבנה הלימודים:

במחלקה ליחסים בינלאומיים ובמחלקה לממשל ורעיון מדיני

התלמיד  ילמד קורסים בהיקף של 36 שעות שבועיות סמסטריאליות כדלקמן:

1. קורסי חובה בשנה א׳ (סך-הכל 4 שעות שבועיות סמסטריאליות):

     א. גישות ואסכולות  (4 שעות שבועיות סמסטריאליות).

  קורסי בחירה בשנים א-ב (סך-הכל 32 שעות שבועיות סמסטריאליות):

התלמיד ישתתף בשמונה קורסי בחירה בהיקף של 32 שעות שבועיות סמסטריאליות מתוך קורסי מוסמך האוניברסיטה המוצעים, כדלקמן:

א. לפחות חמישה קורסי בחירה ממחלקתו או תחום התמחותו המתוכנן (סך-הכל 16 שעות שבועיות סמסטריליות).

ב. עד שלושה  קורסי בחירה נוספים ( 12 שעות שבועיות סמסטריאליות) מהמחלקות השונות.

במחלקה למנהל ומדיניות ציבורית

התלמיד ילמד קורסים בהיקף של  36 שעות שבועיות סמסטריאליות:

1. קורסי חובה בשנה א׳ (סך-הכל 8 שעות שבועיות סמסטריאליות):

א. גישות ואסכולות  (4 שעות שבועיות סמסטריאליות).

ב. סדנת מחקר א (שנה א׳, 4 שעות שבועיות סמסטריאליות).

2. קורסי חובה בחירה בא׳-ב׳ (סך-הכל 12 שעות שבועיות סמסטריאליות)

תיאוריה ארגונית – 4 שעות שבועיות סמסטריאליות.

כלכלה פוליטית – 4 שעות שבועיות סמסטריאליות.

קביעת מדיניות ציבורית – 4 שעות שבועיות סמסטריאליות.

* ייתכנו שינויים בקורסים המוצעים.

3. קורסי בחירה בשנים א׳-ב׳ (סך-הכל 24 שעות שבועיות סמסטריאליות):

ארבעה קורסי בחירה – לפחות שני קורסים מהמחלקה למנהל ציבורי ומדיניות ציבורית.

פרוייקט גמר – (4 שעות שבועיות סמסטריאליות)

לסיום חובות התואר השני במסלול ב׳ יבצעו התלמידים פרוייקט גמר פרקטיקום במוסדות ציבור מרכזיים ויגישו פרוייקט גמר.

מתכונת הלימודים

* על כל תלמיד להחליט עם תחילת לימודיו באיזו מחלקה ילמד וישלים בה את קורסי המבוא. במידה ויחליט לעבור ממחלקה אחת לשנייה ידרש ללמוד את קורסי החובה השייכים למחלקה החדשה. קורסי החובה שלמד יוכרו לו כקורסי בחירה לזכאותו לתואר.

* כל  קורסי הבחירה והחובה בלימודי התואר השני בבית-הספר הינם קורסים ברמת ״סמינר מוסמך האוניברסיטה״.

על כל תלמיד להגיש את המטלות בקורסים לפי דרישת המרצה בכל קורס. תלמידי מסלול ב׳ מחוייבים  להגיש שתי עבודות סמינריוניות במהלך לימודיהם.

פרוייקט גמר

מעבר לחובת ההשתתפות בקורסים הנזכרים לעיל, חייב כל תלמיד במסלול ב׳ בפרוייקט גמר במחלקה לממשל ורעיון מדיני ובמחלקה ליחסים בינלאומיים.

הגשת פרוייקט גמר תתאפשר רק לאחר שהתלמיד השלים את כל חובותיו לתואר.

במחלקה למנהל ומדיניות ציבורית:

התלמידים ישתלבו החל מסמסטר ב׳ של השנה השנייה ללימודיהם בפרוייקטים במוסדות ציבור מרכזיים ויגישו פרוייקט גמר לפי הנהלים הקיימים בבית-הספר.

הגשת פרוייקט גמר תתאפשר רק לאחר שהתלמיד השלים את כל חובותיו לתואר. 

קביעת הציון הסופי במסלול ב׳

במחלקה לממשל ורעיון מדיני:

30% – פרוייקט גמר. ציון המעבר המינימלי לפרויקט גמר הוא 76.

70% – ממוצע ציוני הקורסים בתכנית.

במחלקה למנהל ציבורי ומדיניות ציבורית ובמחלקה ליחסים בינלאומיים:

20%  – פרויקט גמר. ציון המעבר המינימלי לפרויקט גמר הוא 76.

80% – ממוצע ציוני הקורסים בתכנית.

תלמידים העומדים בכל המטלות והחובות של תואר המוסמך בבית-הספר למדעי המדינה במסלול א׳ או ב׳ (לא כולל תכניות מיוחדות) על כל תכניות הלימוד שבו, יהיו  זכאים לתואר מוסמך לפי הפירוט הבא:

המחלקה ליחסים בינלאומיים מעניקה תואר מוסמך ביחסים בינלאומיים (M.A)

המחלקה למנהל ציבורי ומדיניות ציבורית מעניקה תואר מוסמך במנהל ציבורי ומדיניות ציבורית  (.M.P.A)

המחלקה לממשל ורעיון מדיני מעניקה תואר מוסמך במדעי המדינה  (M.A)

מסלול אישי, מסלול מואץ למוסמך האוניברסיטה ומסלול ישיר לדוקטורט

קיימת אפשרות לקביעת תוכנית לימודים במסלול אישי, מואץ למוסמך או מסלול ישיר לדוקטורט. מידע כללי על מסלולים אלה מצוי בתקנון לימודי תואר שני ותקנון לימודי תואר שלישי.

מחקר מקדים – מסלול השלמות לדוקטורט

מחקר מקדים הוא סך הדרישות הלימודיות למי שמעוניין לגשת ללימודי תואר שלישי מבלי שהשלים תואר שני מחקרי במדעי המדינה.

תנאי קבלה למסלול מחקר מקדים:

רשאים להגיש מועמדותם:

• זכאים לתואר שני במדעי המדינה בממוצע סופי של 90 לפחות, שלא כתבו עבודת תזה. תלמידים אלה יידרשו לכתוב עבודת תזה ולקבל עליה ציון 90 לפחות, וכן להשלים את הקורסים הבאים: סדנת מחקר א', וסדנאות מחקר ב' (איכותנית וכמותית) כדי להגיש מועמדותם ללימודי דוקטורט.
• זכאים לתואר שני בתחום אחר שאינו מדעי המדינה, שיש בידם תעודת מוסמך בציון ממוצע של 90 לפחות, וכתבו עבודת תזה בציון של 90 לפחות. תלמידים אלה יידרשו להשלים את הקורסים הבאים במדעי המדינה בציון ממוצע משוקלל של 85 לפחות: מבוא לממשל ופוליטיקה, גישות ואסכולות, סדנת מחקר א', סדנאות מחקר ב' (איכותנית וכמותית)וקורס השלמה נוסף בהתאם למחלקה בה תיכתב התזה (מבוא ליחסים בינלאומיים/קביעת מדיניות ציבורית/המערכת הפוליטית הישראלית).
• זכאים לתואר שני בתחום אחר שאינו מדעי המדינה בממוצע סופי של 90 לפחות שלא כתבו תזה. תלמידים אלה יידרשו להשלים קורסי ליבה במדעי המדינה (לפי האמור לעיל) בציון ממוצע של 85 לפחות, ולכתוב תזה ולקבל עליה ציון של 90 לפחות, כדי להגיש מועמדותם ללימודי הדוקטורט.

הגשת מועמדות למסלול מחקר מקדים

בקשת הקבלה תוגש למרכזת המחלקה הרלוונטית בצירוף המסמכים הבאים: 

• תעודת זכאות לתארים ראשון ושני, כולל גיליונות ציונים.
• הסכמת הנחייה – על התלמיד למצוא מנחה ולהחתימו על טופס הסכמת הנחייה שיקבל ממרכזת המחלקה.
• הצהרת כוונות בעברית בהיקף של 200 מילים לכל היותר ובאנגלית בהיקף של 350 מילים לכל היותר.
• אישור המנחה להצהרת הכוונות: קבלת התלמיד להנחיה על ידי המנחה כרוכה באישור הצהרת כוונות שהתלמיד הגיש למנחה באמצעות מזכירות המחלקה הרלוונטית.

מהלך הלימודים

משך הלימודים ללימודי מחקר מקדים הם שנה אחת בלבד, שבמהלכה על התלמיד להשלים את חובותיו.

למהלך הלימודים במסלול זה ארבעה שלבים: (1) רישום להנחיה הכולל מילוי ואישור טופס הנחיה (2) הגשה ואישור של הצהרת הכוונות (3) אישור והגשה של הצעת המחקר (4) הגשה, בדיקה ואישור של התזה עצמה. במידה והתלמיד נדרש גם לקורסים במדעי המדינה, יתווסף שלב נוסף של השלמת הקורסים. שלב זה אינו כרוך במילוי מסמך.

סמינרים מחלקתיים – כל תלמיד במסלול זה מחויב להיות נוכח ב 80% מהסמינרים הניתנים בכל שנת לימודים שבה הוא לומד.

רק תלמידים שיעמדו במטלות והחובות של לימודי ההשלמה, יוכלו להגיש מועמדות ללימודי הדוקטורט ומועמדותם תיבחן בפני וועדת הדוקטורט.

חשוב לדעת! אחת הדרישות לקבלה למסלול הדוקטורט של בית הספר למדעי המדינה הינה הוכחת יכולת מחקרית ופרסומית על יסוד פרסום מאמר בכתב עת מדעי שפיט, או שליחה לפרסום של מאמר הנמצא בהליך שיפוט של מאמר מדעי שפיט, בעברית או באנגלית, המדורג ב- ISI או ברשימת ות"ת, בתנאי שלא נדחה על הסף, כאשר המועמד הינו מחבר יחיד או אחד מכותבי המאמר.

מעבר בין מסלולים

תלמיד המבקש לעבור ממסלול ב׳ למסלול א׳ מתבקש להגיש בקשה ליושב ראש הוועדה ללימודים מתקדמים בבית-הספר בצירוף גליון ציוניו של שנה א׳ , בתום סמסטר ב׳ של אותה שנה. לאחר אישור יושב ראש הוועדה יחויב בכל דרישות המסלול החדש תוך התאמה והתחשבות בדרישות המסלול הישן אותן מילא כבר.

הפסקת לימודים

תלמיד שנקלע למצב לימודים לא תקין, על פי נהלי הרשות ללימודים מתקדמים (פרק הרשות ללימודים מתקדמים), יופסקו לימודיו.

תכניות מיוחדות

תכנית לימודים לתואר מוסמך במנהל ומדיניות ציבורית (.M.P.A) לתלמידי הפקולטה למשפטים

המחלקה למנהל ציבורי ומדיניות ציבורית במשותף עם הפקולטה למשפטים מציעות תכנית לימודים משותפת שתעניק תואר ראשון במשפטים (.L.L.B) ותואר שני במנהל ומדיניות ציבורית (.M.P.A). מטרת התכנית לאפשר לתלמידים מצטיינים מהפקולטה למשפטים אשר יעמדו בדרישות ההשלמה ללימודי התואר השני בבית הספר למדעי המדינה, לרכוש ידע והתמחות במנהל ציבורי ומדיניות ציבורית ולשלבו הן בהשכלתם והן ככלי מעשי בפיתוח קריירה. התכנית מבוססת על תשתית הלימודים במסלול המואץ לתואר שני באוניברסיטת חיפה ועל תכנית ה-M.P.A.

תנאי קבלה

תלמידי תואר ראשון במשפטים ידרשו להשלים במהלך שנתיים ראשונות בלימודי המשפטים את קורסי ההשלמה כפי שנקבעו על ידי ועדת המוסמך של בית-הספר למדעי המדינה: מבוא למנהל ציבורי, מבוא לממשל ופוליטיקה ושיטות מחקר. השלמת קורסים אלה בציון ממוצע של 76 לפחות.

באישור ועדת המוסמך של בית-הספר למדעי המדינה יתקבלו ללימודי המוסמך של המחלקה למנהל ציבורי ומדיניות ציבורית וילמדו את מכסת השעות למוסמך במסלול ב׳ (ללא כתיבת עבודת גמר מחקרית). בלימודים אלה ישתלבו התלמידים החל משנה ג׳ בלימודי המשפטים.

לימודי המוסמך יימשכו שנתיים – 4  סמסטרים.

קבלת התואר מוסמך במנהל ומדיניות ציבורית (.M.P.A) מותנית בקבלת תואר ראשון במשפטים.

פרטים נוספים במזכירות המחלקה למנהל ציבורי ומדיניות ציבורית.

תכנית לימודים לתואר מוסמך (M.A) ביחסים בינלאומיים לתלמידי הפקולטה למשפטים

המחלקה ליחסים בינלאומיים במשותף עם הפקולטה למשפטים מציעות תוכנית לימודים שתעניק תואר ראשון במשפטים (L.L.B) ותואר שני ביחסים בינלאומיים (מוסמך האוניברסיטה).

מטרת התוכנית לאפשר לתלמידים מצטיינים מהפקולטה למשפטים אשר יעמדו בדרישות ההשלמה ללימודי התואר השני בבית הספר למדעי המדינה לרכוש ידע ולהתמקד בהתמחויות הכוללות תאוריה של יחסים בינלאומיים ומדיניות חוץ וביטחון. התוכנית מבוססת על תשתית הלימודים במסלול המואץ לתואר שני באוניברסיטת חיפה ועל תכנית מוסמך האוניברסיטה.

תנאי קבלה

תלמידי תואר ראשון במשפטים ידרשו להשלים במהלך שנתיים ראשונות בלימודי המשפטים את קורסי ההשלמה כפי שנקבעו על ידי ועדת המוסמך של בית-הספר למדעי המדינה: מבוא ליחסים בינלאומיים ומבוא לממשל ופוליטיקה. השלמת קורסים אלה בציון ממוצע של 76 לפחות.

באישור ועדת המוסמך של בית-הספר למדעי המדינה יתקבלו ללימודי המוסמך של המחלקה ליחסים בינלאומיים וילמדו את מכסת השעות למוסמך במסלול ב׳ (ללא כתיבת עבודת גמר מחקרית). בלימודים אלה ישתלבו התלמידים החל משנה ג׳ בלימודי המשפטים.

לימודי המוסמך יימשכו עד שנתיים – 4 סמסטרים.

* תלמידים שיבקשו להתקבל ללימודי המוסמך בתוכנית מחקרית יידרשו להשלים קורס נוסף – שיטות מחקר.

קבלת תואר המוסמך ביחסים בינלאומיים מותנית בקבלת תואר ראשון במשפטים.

פרטים נוספים במזכירות המחלקה ליחסים בינלאומיים.

המחלקה למינהל ומדיניות ציבורית:

M.P.A – מוסמך במינהל ומדיניות ציבורית

לימודי התמחות בביקורת ציבורית ופנימית

מנהל התכנית ויועץ אקדמי: דוקטור יניב ריינגוורץ

מטרת הלימודים

לימודי התמחות בביקורת ציבורית ופנימית מתקיימים במסגרת בית-הספר  למדעי המדינה במסלול ב׳ בלבד. מטרת הלימודים הנה הרחבת והעמקת הידע וההשכלה של התלמידים בתחומי הביקורת הציבורית והפנימית, בתחומים משיקים ובנושאי רקע. הלימודים ייחשבו כקרדיטוריים לתואר מוסמך, לאחר שהתלמיד יעמוד במכלול התנאים הנדרשים לקבלת התואר.

תכנית זו הוכרה ע״פ חוק הביקורת הפנימית.

תנאי קבלה

בעלי תואר ראשון במדע המדינה או במקצועות קרובים העונים על הדרישות הבאות:

א. בעלי ניסיון בתחומי המינהל ו/או הביקורת המקצועית.
ב. ציונם הסופי לתואר הראשון הוא 76 לפחות בכל אחד מחוגי הלימוד.
ג. עמדו בראיון אישי.
ד. אושרו על-ידי ועדת קבלה.
ה. קורסי השלמה: מועמדים שהתקבלו לתכנית ואינם בוגרי החוג למדעי המדינה, חייבים בשני קורסי השלמה (מבוא לממשל ופוליטיקה ומבוא למינהל ציבורי) בממוצע של 76 לפחות כתנאי קבלה לתכנית. קורסים אלו כרוכים בתשלום נפרד ומתקיימים בקיץ לפני תחילת שנת הלימודים. 

תכנית הלימודים

א. תכנית הלימודים בנויה במתכונת קורסים סמסטריאליים ונמשכת שנה וסמסטר (4 סמסטרים). בהיקף כולל של 48 שעות סמסטריאליות. התכנית מרוכזת ביום אחד בשבוע, יום ג׳.
ב. ההשתתפות בקורסים אלו היא חובה.
ג. בקורסים בתחומים משיקים ובתחומי רקע, יודגשו ההקשרים ויילמדו נושאים השזורים בתחומי הביקורת המקצועית.

מבנה הלימודים

שנה א׳ (44 שעות שבועיות סמסטריאליות)
יסודות הביקורת (4 שעות שבועיות סמסטריאליות).
גישות ואסכולות במינהל הציבורי (4 שעות שבועיות סמסטריאליות).
קביעת מדיניות ציבורית (4 שעות שבועיות סמסטריאליות).
סדנת מחקר (4 שעות שבועיותסמסטריאליות).
היבטים משפטיים בביקורת (3 שעות שבועיות סמסטריאליות).
מבקר מומחה סייבר (2 שעות שבועיות סמסטריאליות).
ניהול סיכונים (2 שעות שבועיות סמסטריאליות).
הכנה לפרקטיקום (2 שעות שבועיות סמסטריאליות).
תיאוריה ארגונית (4 שעות שבועיות סמסטריאליות)
ביקורת חשבונאית ועסקית (2 שעות שבועיות סמסטריאליות).
פיקוח על המגזר השלישי בראי הביקורת (3 שעות שבועיות סמסטריאליות).
אתיקה ניהולית (2 שעות שבועיות סמסטריאליות)
כלכלה פוליטית (4 שעות שבועיות סמסטריאליות).
סמינר ביקורת מעשית (4 שעות שבועיות סמסטריאליות)

שנה ב׳
פרקטיקום (4 שעות שבועיות סמסטריאליות)

פרוייקט גמר 

בסמסטר הראשון של השנה השניה יבצע התלמיד, פרויקט גמר — זו מטלה מונחית של ביקורת בתנאי אמת המשלבת גם את הידע התאורטי שנלמד בתכנית. נושא המטלה יאושר על ידי מנהל התכנית. ציון המעבר המינימלי לפרויקט הגמר הוא 76.

קביעת הציון הסופי

הציון הסופי יקבע באופן הבא:

20% ציון פרויקט הגמר.

80% ממוצע ציוני הקורסים בתכנית.

.M.P.A – מוסמך במנהל ומדיניות ציבורית

לימודי התמחות במנהל השלטון המקומי

מנהלת התכנית ויועצת אקדמית: דוקטור רותם מילר-מור-אטיאס

מטרת הלימודים

תכנית לימודי ההתמחות לתואר שני במנהל השלטון המקומי מכוונת להקנות לתלמידים ידע רחב בנושאי ניהול ומנהל השלטון המקומי בישראל תוך הבנת מאפייניו, מרכיביו, תפוקותיו, והסביבה בה הוא פועל. התכנית תשלב ידע תיאורטי בנושאי מנהל ומדיניות ציבורית עם בסיס מתודולוגי ואמפירי. התכנית הינה בין-תחומית ומשלבת קורסים במדיניות ציבורית, כלכלה מקומית, מנהל ציבורי, ניהול והתנהגות ארגונית, גאוגרפיה עירונית, ניהול משאבי טבע וסביבה, חוק ומשפט עירוני ועוד. התכנית מיועדת לבעלי תפקידים בכירים ברשויות המקומיות. כמו כן תקלוט התכנית מדי שנה מספר מצומצם של סטודנטים צעירים בעלי כישורים גבוהים שאינם עובדים במערכות ממשל מקומי אך רואים בו פוטנציאל תעסוקתי והתמחותי בעתיד. בכך מתכוונת התכנית לפתח עתודה רעננה, משכילה ואיכותית שתתרום לשיפור השלטון המקומי בשנים הבאות. התכנית נלמדת במסגרת מסלול ב׳ בלבד ונבנתה בשיתוף מלא עם מרכז השלטון המקומי.

 תנאי קבלה

1. ציון של 80 לפחות בלימודי התואר הראשון ולא פחות מציון 76 בכל אחד מחוגי הלימוד.
2. קורסי השלמה: מועמדים שהתקבלו לתכנית ואינם בוגרי החוג למדע המדינה, חייבים בשני קורסי השלמה (מבוא לממשל ופוליטיקה ומבוא למינהל ציבורי) בממוצע של 76 לפחות כתנאי קבלה לתכנית. קורסים אלו כרוכים בתשלום נפרד ומתקיימים בקיץ לפני תחילת שנת הלימודים.

תכנית הלימודים

תכנית הלימודים בנויה במתכונת קורסים סמסטריאליים ונמשכת שנה (3 סמסטרים) בהיקף כולל של 42 שעות סמסטריאליות וכן פרוייקט גמר בהיקף של 4 שעות שבועיות סמסטריאליות. התכנית מרוכזת  ביום אחד בשבוע, יום ג׳.

סמסטר א׳ 14 שעות שבועיות סמסטריאליות
סדנת מחקר (4 שעות שבועיות סמסטריאליות)
תיאוריה ארגונית (4 שעות שבועיות סמסטריאליות)
דמוקרטיה מקומית, יזמות ושיתוף הציבור  (2 שעות שבועיות סמסטריאליות)
קביעת מדיניות ציבורית (4 שעות שבועיות סמסטריאליות)

סמסטר ב׳ 16 שעות שבועיות סמסטריאליות
גישות ואסכולות (4 שעות שבועיות סמסטריאליות)
סוגיות בניהול וארגון למנהלים (4 שעות שבועיות סמסטריאליות)
היבטים משפטיים בשלטון המקומי (4 שעות שבועיות סמסטריאליות)
דמוקרטיה מקומית, יזמות ושיתוף הציבור  (2 שעות שבועיות סמסטריאליות)

מעגל המדיניות: מדידה והערכה, חדשנות ויזמות (2 שעות סמסטריאליות)

סמסטר קיץ  12 שעות שבועיות סמסטריאליות + פרויקט גמר
כלכלה פוליטית (4 שעות שבועיות סמסטריאליות)
תכנון עירוני בישראל ובעולם (4 שעות שבועיות סמסטריאליות)
יזמות מקומית (2 שעות שבועיות סמסטריאליות)
אקולוגיה ואיכות סביבה (2 שעות שבועיות סמסטריאליות)
פרויקט גמר (2 שעות שבועיות סמסטריאליות)

פרוייקט גמר

בתום הלימודים ידרשו התלמידים להגיש פרויקט גמר מסכם על פי הנוהלים. עמידה בהצלחה בפרויקט הגמר בציון 76 לפחות הנה תנאי לזכאות לתואר.

קביעת הציון הסופי

הציון הסופי יקבע באופן הבא:

20%  ציון פרויקט הגמר.

80%  ממוצע ציוני הקורסים בתכנית.

.M.P.A – מוסמך במנהל ומדיניות ציבורית

לימודי התמחות במנהל השלטון המקומי — תכנית צוערים לשלטון מקומי

מנהלת התכנית ויועצת אקדמי: דוקטור רותם מילר-מור-אטיאס

מטרת הלימודים

תכנית הצוערים לשלטון המקומי מכוונת להקנות לתלמידים ידע רחב בנושאי ניהול ומנהל השלטון המקומי בישראל תוך הבנת מאפייניו, מרכיביו, תפוקותיו והסביבה בה הוא פועל ונותנת מענה לצורך המרכזי בטיפוח מנהיגות מקצועית בעלת רצון ויכולת לחולל שינוי ברשויות המקומיות בפריפריה של מדינת ישראל. התכנית תשלב ידע תיאורטי בנושאי מנהל ומדיניות ציבורית עם בסיס מתודולוגי ואמפירי. התכנית הינה בין–תחומית ומשלבת קורסים במדיניות ציבורית, כלכלה מקומית, מנהל ציבורי, ניהול והתנהגות ארגונית, גאוגרפיה עירונית, ניהול משאבי טבע וסביבה, חוק ומשפט עירוני ועוד. התכנית מיועדת לצוערים במסלול שלטון מקומי והיא מתנהלת בשיתוף עם עמותת שותפויות רוטשילד וכן עם משרד הפנים. התכנית רואה לעצמה מטרה לפתח עתודה רעננה, משכילה ואיכותית של כוח אדם, תוך שיפור איכות הניהול של השלטון המקומי בשנים הבאות.

תכנית ההכשרה אורכת שנתיים במהלכן לומדים הצוערים תואר שני במנהל ומדיניות ציבורית, בהתמחות בשלטון מקומי בבית הספר למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה. במקביל עוברים הצוערים תכנית הכשרה הכוללת סדנאות העשרה, מפגשים עם דמויות מפתח בשלטון המקומי והמרכזי בישראל, סמינרים, סמינר לימודי בחו"ל והתנסות מעשית ברשויות מקומיות. בסיום ההכשרה משתלבים הצוערים בתפקידי מפתח ברשויות המקומיות בפריפריה לתקופה של ארבע שנים.

תנאי קבלה

1. ציון של 80 לפחות בלימודי התואר הראשון.
2. אושרו על-ידי ועדת קבלה.
3. קורסי השלמה: מועמדים שהתקבלו לתכנית ואינם בוגרי החוג למדע המדינה, חייבים בשני קורסי השלמה (מבוא לממשל ופוליטיקה ומבוא למינהל ציבורי) בממוצע של 76 לפחות כתנאי קבלה לתכנית. קורסים אלו כרוכים בתשלום נפרד ומתקיימים בקיץ לפני תחילת שנת הלימודים.   

תכנית הלימודים

התכנית מרוכזת ביום לימודים אחד בשבוע, יום ג׳, ונמשכת שנתיים (4 סמסטרים). התכנית מועברת במסלול לימודים עם פרויקט גמר וכוללת קורסים בהיקף של 44 שעות שבועיות סמסטריאליות על פי הפירוט שלהלן:

שנה א׳ 28 שעות שבועיות סמסטריאליות
תיאוריה ארגונית (4 שעות שבועיות סמסטריאליות)
סוגיות מתקדמות בדמוקרטיה מקומית (4 שעות שבועיות סמסטריליות)
קביעת מדיניות ציבורית (4 שעות שבועיות סמסטריאליות)
גישות ואסכולות במנהל הציבורי (4 שעות שבועיות סמסטריאליות)
סוגיות בניהול וארגון למנהלים (4 שעות שבועיות סמסטריאליות)
היבטים משפטיים בשלטון המקומי (4 שעות שבועיות סמסטריאליות)

חדשנות ויזמות בשלטון המקומי – מיזם משתלה (4 שעות שבועיות סמסטריאליות)

שנה ב׳ 14 שעות שבועיות סמסטריאליות

כלכלה פוליטית (4 שעות שבועיות סמסטריאליות)

סדנת מחקר א׳ (4 שעות שבועיות סמסטריאליות)
אתיקה (4 שעות שבועיות סמסטריאליות)
קיימות עירונית – בין המקומי לגלובלי (2 שעות שבועיות סמסטריאליות)
מדידה והערכה (2 שעות שבועיות סמסטריאליות)
פרויקט גמר

פרויקט גמר

בתום הלימודים ידרשו הסטודנטים להגיש פרויקט גמר מסכם על פי הנהלים. עמידה בהצלחה בפרויקט הגמר בציון 76 לפחות הנה תנאי לזכאות לתואר.

קביעת הציון הסופי

הציון הסופי יקבע באופן הבא:

20%  ציון פרויקט הגמר.

80%  ממוצע ציוני הקורסים בתכנית.

.M.P.A – מוסמך במנהל ומדיניות ציבורית

לימודי התמחות במנהל ומדיניות ציבורית לעובדי המגזר הציבורי

מנהל התכנית ויועץ אקדמי: דוקטור איתי בארי

מטרת הלימודים

תחום המנהל והמדיניות הציבורית מתמקד בממשק שבין פוליטיקה, קביעה ועיצוב מדיניות ציבורית וניתוח המערכת הארגונית הציבורית במדינה המודרנית. בנוסף לחקר סוגיות עיצוב וקביעת מדיניות ציבורית, עוסק התחום במדעי הניהול, תוך הדגשת הקשרים בין תהליכים ומוסדות פוליטיים לבין פעילות ארגונית. מטרתה של המחלקה למינהל ומדיניות ציבורית היא לקדם את המחקר בתחום ולספק ידע תיאורטי ופרקטי לעובדי המינהל הציבורי. אנו מאמינים כי תיאוריה שאינה מחוברת לשטח אינה תיאוריה מוצלחת. אנו גם מאמינים כי מחקר אינטר-דיסציפלינרי, מוכוון פתרון בעיות ומכוון ערכים הוא הבסיס ללימודי מינהל ומדיניות ציבורית. אנו מצפים שהסטודנטים שלנו ירכשו את הידע והכישורים הנדרשים כדי לפתוח בקריירה או לחזק קריירה קיימת בשירות הציבורי, כשהם חדורים בערכים שיכוונו אותם למעורבות ציבורית ולהשפעה על סביבתם.

אנו מציעים לכם סביבת לימוד מודרנית וחדשנית במחלקה ומוערכת ברמה הלאומית והבינלאומית תוך מתן דגש רב על יחס אישי והתאמת התוכניות השונות והתכנים לצרכים המשתנים של הסטודנטים שלנו. במחלקה מלמדים טובי המרצים בתחום זה בארץ וכן מספר רב של מומחים מהתחום המשפטי, הניהולי והארגוני, שהם בעלי ניסיון רב בעבודה עם גופי ממשל ומנהל ציבורי. רבים מבוגרינו משתלבים בעמדות מפתח בסקטור הציבורי, השלישי והפרטי בישראל וחלקם אף ממשיך ללימודי הדוקטורט בישראל ובאוניברסיטאות מובילות בחו"ל. בין הנושאים הנלמדים במסלול לתואר שני במחלקתנו הם הקורסים מדיניות ציבורית, משפט מנהלי, ביקורת ציבורית ופנימית, משפט ציבורי, כלכלה פוליטית, התנהגות ארגונית, וניהול משאבי אנוש, תקצוב ציבורי ועוד.

 תנאי קבלה

א. תואר ראשון ממוסד אקדמי מוכר בארץ בציון של 80 לפחות בכל אחד מהחוגים (לא כולל מוסדות לימוד שהם שלוחות של אוניברסיטאות מחו"ל).
ב. אישור על ידי ועדת הקבלה.
ג. סיום חובות האנגלית כנדרש בתואר הראשון.
ד. קורסי השלמה: מועמדים שהתקבלו לתכנית ואינם בוגרי החוג למדע המדינה, חייבים ללמוד שני קורסי השלמה (מבוא לממשל ופוליטיקה ומבוא למינהל ציבורי) ולסיימם בממוצע של 76 לפחות. קורסים אלו כרוכים בתשלום נפרד ומתקיימים בקיץ לפני תחילת שנת הלימודים.

תכנית הלימודים

התכנית מרוכזת ביום לימודים אחד בשבוע, יום ה׳ בין השעות 08:30-20:00 (יתכן ויהיו מספר מפגשים שלא ביום הלימודים הקבוע), ונמשכת שנה אחת (3 סמסטרים). התכנית מועברת במסלול לימודים עם פרוייקט גמר וכוללת קורסים בהיקף של 36 שעות שבועיות סמסטריאליות + פרויקט גמר על פי הפירוט הבא:  

סמסטר א' 12 שעות שבועיות סמסטריאליות
כלכלה פוליטית (4 שעות שבועיות סמסטריאליות)
סוגיות במנהל ומדיניות ציבורית (4 שעות שבועיות סמסטריאליות)
מדיניות חברתית כלכלית בישראל (4 שעות שבועיות סמסטריאליות)

סמסטר ב' 12 שעות שבועיות סמסטריאליות
סדנת מחקר א' (4 שעות שבועיות סמסטריאליות)
משפט מנהלי (4 שעות שבועיות סמסטריאליות)
תאוריה ארגונית (4 שעות שבועיות סמסטריאליות)

סמסטר קיץ 12 שעות שבועיות סמסטריאליות + פרויקט גמר
ניהול משאבי אנוש במינהל הציבורי (4 שעות שבועיות סמסטריאליות)
גישות ואסכולות (4 שעות שבועיות סמסטריאליות)
קביעת מדיניות ציבורית (4 שעות שבועיות סמסטריאליות)

פרויקט גמר

בתום הלימודים ידרשו התלמידים להגיש פרויקט גמר מסכם על פי הנהלים. עמידה בהצלחה  בפרויקט הגמר  בציון 76 לפחות הנה תנאי לזכאות לתואר.

קביעת הציון הסופי

הציון הסופי יקבע באופן הבא:

20% ציון פרויקט הגמר. 

80% ממוצע ציוני הקורסים בתכנית

.M.P.A – מוסמך במנהל ומדיניות ציבורית

לימודי התמחות במנהל ציבורי למנהלים

מנהלת התכנית ויועצת אקדמית: דוקטור ואלרי איסק

מטרת הלימודים

תכנית המנהלים לתואר שני במנהל ומדיניות ציבורית (M.P.A) היא אחת מתוכניות הדגל הוותיקות של אוניברסיטת חיפה. מטרת  התכנית הינה הקניית השכלה גבוהה איכותית והכשרת הדור הבא של מנהלים ומקבלי החלטות בארגוני המגזר הציבורי, המגזר השלישי והפרטי. זו היא תוכנית אינטנסיבית ומרתקת שנבנתה במיוחד על מנת לענות על צרכי מנהלים מהסקטור הציבורי, ממוסדות ללא כוונת רווח (מלכ״רים) ולמנהלים בסקטור הפרטי הנמצאים בממשק עם הסקטורים הציבורי והשלישי ומעוניינים להרחיב את היכרותם בנושא.

ייחודיותה של התכנית היא בשילוב בין הקניית ידע אקדמי והבנה רב-תחומית ומבוססת תיאוריה של המנהל הציבורי בישראל, לבין ההכשרה המעשית הדרושה למנהלים ולמנהיגי ציבור במאה ה–21. לפיכך, הסטודנטים ובוגרי התכנית נהנים מיתרונה הבולט של התכנית ביישום התכנים הנלמדים לכדי הכרות מעמיקה עם הסביבה הפוליטית והביורוקרטית של המנהל הציבורי, לצד הכשרתם במגוון יכולות הנחוצות לבכירים במגזר הציבורי, כגון ניתוח מדיניות, קבלת החלטות; עיצוב והערכת מדיניות; רגולציה; פיקוח; ומנהיגות ניהולית להובלת שינויים במנהל הציבורי בישראל בראיה גלובאלית. בנוסף ללמידה הפורמלית, הסטודנטים בתכנית נהנים ממגוון פעילויות אשר תכליתם העשרה מעשית למנהלים הכוללת קורס דירקטורים, סיורים לימודיים בארץ ובחוץ לארץ, סדנאות ובניית קשרים (networking) חברתיים ומקצועיים עם גורמי ניהול מובילים במגזר הציבורי והפרטי.

בוגרי התוכנית משתלבים, לאחר לימודיהם, בעמדות מפתח בסקטור הציבורי, השלישי והפרטי בישראל וחלקם אף ממשיך ללימודי הדוקטורט בישראל ובאוניברסיטאות מובילות בחוץ לארץ.

אווירת הלימודים בתכנית אינטימית ואישית (כ–30 סטודנטים בשנה), והסגל האקדמי והמנהלי שם דגש רב על היכרות אישית עם הסטודנטים והבנת צרכיהם האקדמאים והיישומיים לצורך פיתוח הקריירה שלהם. הסגל האקדמי כולל חוקרים מצוינים במגוון תחומי מחקר במדע המדינה ומנהל ציבורי, כמו גם מרצים ואנשי מקצוע מובילים בתחומי הניהול והמנהיגות. למעוניינים והמתאימים, תוצע האפשרות להמשיך לכתיבת עבודת תזה ולימודי מחקר מתקדמים תחת הנחייתם של סגל החוקרים בתוכנית.

תנאי קבלה

1. בוגרי תואר ראשון בציון סופי של 80 ומעלה ממוסד אקדמי מוכר. עדיפות תינתן לבעלי ציונים גבוהים.
2. בעלי ניסיון של שנה לפחות בתפקידי ניהול במנהל הציבורי או תואר ראשון בהצטיינות ממוסד אקדמי מוכר.
3. ראיון קבלה עם ראש התוכנית. מועמדים העומדים בתנאים יזומנו לראיון קבלה עם ראש התוכנית. הריאיון יבחן את התאמתם של המועמדים לתוכנית ולמאפייניה, בדגש על יכולת למידה גבוהה בסביבה מאתגרת ומוטיבציה להשפיע על החברה / הקהילה. הנהלת התוכנית רואה חשיבות רבה בגיוון סקטוריאלי ובמצוינות של סטודנטים. טרם לראיון הקבלה על המועמדים להעביר לרכזת התוכנית קורות חיים מעודכנים, גיליונות ציונים מתארים קודמים וכן מכתב בקשה לקבלה. במכתב יפרטו המועמדים מדוע הם מעוניינים ומתאימים ללמוד בתוכנית וכיצד לדעתם היא עשויה לתרום להם.

* התוכנית הינה תכנית סגורה ומובנית. לא נדרשים קורסי השלמה.

* עדיפות תינתן למקדימים להירשם עד יוני 2022. ההצטרפות לתוכנית לנרשמים לאחר מועד זה תהיה על בסיס מקום פנוי בלבד. במידה ומכסת המקומות תתמלא לפני מועד זה, מועמדים מתאימים שיירשמו באיחור יוזמנו להגיש את מועמדותם ללימודים בשנה הבאה.

שכר לימוד

תלמידים בתוכנית הלימודים הייחודית ״מינהל ציבורי למנהלים״ ישלמו שכר לימוד שונה / גבוה משכר לימוד רגיל לתואר שני (כמצוין במדריך לנרשמים לאוניברסיטת חיפה, סעיף תקנון שכר לימוד).

תכנית הלימודים

התכנית הינה במסלול ללא כתיבת עבודת גמר מחקרית (מסלול ב׳) ומוצעת במסגרת מובנית של שנה אחת. התוכנית כוללת קורסים המצטברים לכדי סך של 46 שעות שבועיות סמסטריליות. בשניים מהקורסים נדרשת חובת מעבר בציון 76 לפחות על מנת להמשיך בלימודים (פירוט שמות הקורסים באתר התוכנית). תכנית הלימודים כוללת את הקורסים הבאים: 

סמסטר א' 18 שעות שבועיות סמסטריאליות
פיתוח הון אנושי במינהל הציבורי (2 שעות שבועיות סמסטריאליות)
פיתוח מנהיגות ניהולית (2 שעות שבועיות סמסטריאליות)
מגמות במערכת הפוליטית והמנהלית בישראל (2 שעות שבועיות סמסטריאליות)
דמוקרטיה וקפיטליזם: היבטים ביקורתיים (2 שעות שבועיות סמסטריאליות)
קביעת מדיניות ציבורית  (4 שעות שבועיות סמסטריאליות)
המינהל הציבורי בראייה השוואתית (2 שעות שבועיות סמסטריאליות)

תיאוריה ארגונית (4 שעות שבועיות סמסטריאליות)

 
סמסטר ב' 18 שעות שבועיות סמסטריאליות
סדנת מחקר למנהלים (4 שעות שבועיות סמסטריאליות)
כלכלה פוליטית למנהלים (4 שעות שבועיות סמסטריאליות)
גישות ואסכולות במינהל הציבורי (4 שעות שבועיות סמסטריאליות)
מינהל ציבורי בראייה השוואתית (2 שעות שבועיות סמסטריאליות)

חוקים ומשפטים עשו לכם: משפט מנהלי וחוקתי (4 שעות שבועיות סמסטריאליות)

סמסטר קיץ  10 שעות שבועיות סמסטריאליות
הרצאות וסדנאות ייעודיות לפיתוח מיומנויות ניהול (ללא אקרדיטציה)
מיומנויות בעבודה עם דאטה (2 שעות שבועיות סמסטריאליות)
הערכת האפקטיביות של מדיניות – אתגרים ופתרונות מעשיים (2 שעות שבועיות סמסטריאליות)
קורס דירקטורים והערכה (ללא אקרדיטציה)
מדידת ביצועים של עובדים (2 שעות שבועיות סמסטריאליות)
פרוייקט גמר (4 שעות שבועיות סמסטריאליות)

סטודנטים המעוניינים בכך יוכלו להאריך את לימודיהם למשך שנה נוספת בלבד. במקרה זה, עליהם להתאים עצמם לתוכנית הלימודים הסגורה ולקחת בחשבון כי מועדי קורסים עשויים להשתנות משנה לשנה. בשום מקרה לא יוכרו קורסים מתוכניות אחרות או לימודים קודמים באוניברסיטה או מחוצה לה. כחלק מחובות התואר על הסטודנטים לבצע פרקטיקום ניתוח מדיניות (ראה בהמשך).

פרוייקט גמר (פרקטיקום)

עבודת הפרקטיקום מבוצעת כעבודה מסכמת בתכנית מנהלים ומהווה 20% מהציון הסופי. העבודה על הפרקטיקום היא ביחידים בלבד. מטרת הפרקטיקום הינה לאפשר לסטודנטים להתנסות בניתוח מדיניות ציבורית תוך שימוש בידע שרכשו במהלך לימודיהם. המטרה של ניתוח מדיניות היא להציע למקבלי ההחלטות תמונה מלאה ככל הניתן של המציאות שבה עליהם להכריע בין חלופות שונות. לאחר מפגש הבהרת ציפיות קבוצתי, המשך ההנחיה לפרקטיקום מתבצעת במתכונת אישית (פגישות אישיות, התכתבות במייל).

קביעת הציון הסופי

הציון הסופי ייקבע באופן הבא:

20%  ציון פרויקט הגמר (פרקטיקום ניתוח מדיניות). ציון עובר פרויקט גמר — 76.
80%  ממוצע ציוני הקורסים בתוכנית על פי משקלם היחסי.

M.P.A – מוסמך במנהל ומדיניות ציבורית

לימודי התמחות במנהל ציבורי למנהלים – התכנית הבינלאומית (באנגלית)

מנהלת התכנית ויועצת אקדמית: דוקטור ואלרי איסק

מטרת הלימודים

התכנית הבינלאומית למנהל ומדיניות ציבורית למנהלים הינה תוכנית ייחודית בארץ הניתנת בשפה האנגלית ומערבת סטודנטים מהארץ וממדינות שונות בעולם. מטרת התכנית הינה הקניית השכלה גבוהה איכותית והכשרת הדור הבא של מנהלים ומקבלי החלטות בארגוני המגזר הציבורי, המגזר השלישי והפרטי תוך ראייה השוואתית בינלאומית. התוכנית הינה אינטנסיבית ומרתקת ומאפשרת לסטודנטים להכיר לא רק את המנהל והמדיניות הציבורית המקומית, אלא להכיר ולהשוות גם לנעשה במדינות אחרות ובכך להרחיב את הידע התיאורטי וארגז הכלים המעשי שלהם עוד יותר.

ייחודיותה של התכנית היא בשילוב בין הקניית ידע אקדמי והבנה רב-תחומית ורב-תרבותית ומבוססת תיאוריה של המנהל הציבורי, לבין ההכשרה המעשית הדרושה למנהלים ולמנהיגי ציבור במאה ה–21. לפיכך, הסטודנטים ובוגרי התכנית נהנים מיתרונה הבולט של התכנית ביישום התכנים הנלמדים לכדי היכרות מעמיקה עם הסביבה הפוליטית והביורוקרטית של המנהל הציבורי, לצד הכשרתם במגוון יכולות הנחוצות לבכירים במגזר הציבורי, כגון ניתוח מדיניות, קבלת החלטות, עיצוב והערכת מדיניות, רגולציה, פיקוח ומנהיגות ניהולית להובלת שינויים במנהל הציבורי בראיה גלובאלית. התכנית תכלול סיורים לימודיים, הרצאות אורח וקורס יישומי.

בוגרי התוכנית משתלבים, לאחר לימודיהם, בעמדות מפתח בסקטור הציבורי, השלישי והפרטי וחלקם אף ממשיך ללימודי הדוקטורט בישראל ובאוניברסיטאות מובילות בחוץ לארץ.

אווירת הלימודים בתכנית אינטימית ואישית, הסגל האקדמי והמנהלי שם דגש רב על היכרות אישית עם הסטודנטים והבנת צרכיהם האקדמאים והיישומיים לצורך פיתוח הקריירה שלהם. הסגל האקדמי כולל חוקרים מצוינים במגוון תחומי מחקר במדע המדינה ומנהל ציבורי, כמו גם מרצים ואנשי מקצוע מובילים בתחומי הניהול והמנהיגות. למעוניינים והמתאימים, תוצע האפשרות להמשיך לכתיבת עבודת תזה ולימודי מחקר מתקדמים תחת הנחייתם של סגל החוקרים בתוכנית.

תנאי קבלה

1. בוגרי תואר ראשון בציון סופי של 80 ומעלה ממוסד אקדמי מוכר. עדיפות תינתן לבעלי ציונים גבוהים.
2. בעלי ניסיון של שנה לפחות בתפקידי ניהול במנהל הציבורי.
3. ראיון קבלה עם ראש התוכנית. מועמדים העומדים בתנאים יזומנו לראיון קבלה עם ראש התוכנית. הריאיון יבחן את התאמתם של המועמדים לתוכנית ולמאפייניה, בדגש על יכולת למידה גבוהה בסביבה מאתגרת ומוטיבציה להשפיע על החברה/הקהילה. הנהלת התוכנית רואה חשיבות רבה בגיוון סקטוריאלי ובמצוינות של סטודנטים. טרם לראיון הקבלה על המועמדים להעביר לרכזת התוכנית קורות חיים מעודכנים וגיליונות ציונים מתארים קודמים.
4. מועמדים ששפת אמם אינה אנגלית או למדו במוסדות להשכלה גבוהה אשר שפת הלימוד בהם אינה אנגלית, יחויבו להציג אישור שעברו את בחינת TOEFL בציון 570 לפחות (בחינה בכתב), או בציון 230 לפחות (בחינה ממוחשבת), או בציון 89 (בחינה באינטרנט). עדויות אחרות על מיומנות באנגלית יישקלו.

* התוכנית הינה תכנית סגורה ומובנית. לא נדרשים קורסי השלמה *

תכנית הלימודים

1. התכנית הינה במסלול ללא כתיבת עבודת גמר מחקרית (מסלול ב׳) ומוצעת במסגרת מובנית של שנה אחת. התוכנית כוללת קורסים בהיקף של 46 שעות שבועיות סמסטריאליות. . בשניים מהקורסים נדרשת חובת מעבר בציון 76 לפחות על מנת להמשיך בלימודים (פירוט שמות הקורסים באתר התוכנית). התכנית נלמדת בשפה האנגלית.
2. הלימודים בתכנית יתחילו בסמסטר ב' ויסתיימו בתום סמסטר א' בשנה העוקבת. כלומר, ילמדו בסמסטר ב', סמסטר קיץ וסמסטר א' של השנה העוקבת.
3. בשום מקרה לא יוכרו קורסים מתוכניות אחרות או לימודים קודמים באוניברסיטה או מחוצה לה.
4. כחלק מחובות התואר על הסטודנטים לבצע פרקטיקום ניתוח מדיניות (ראה בהמשך).
5. על הסטודנטים לקחת בחשבון כי קורס שהועבר בסמסטר מסוים בשנה אחת, עשוי להתקיים בסמסטר אחר בשנה שלאחריה.

קביעת הציון הסופי

הציון הסופי ייקבע באופן הבא:

20% ציון פרויקט הגמר (פרקטיקום ניתוח מדיניות). ציון עובר פרויקט גמר 76.
80% ממוצע ציוני הקורסים בתוכנית על פי משקלם היחסי.

פרויקט גמר (פרקטיקום)

עבודת הפרקטיקום מבוצעת כעבודה מסכמת בתכנית מנהלים ומהווה 20% מהציון הסופי. העבודה על הפרקטיקום היא אישית. מטרת הפרקטיקום הינה לאפשר לסטודנטים להתנסות בניתוח מדיניות ציבורית תוך שימוש בידע שרכשו במהלך לימודיהם. המטרה של ניתוח מדיניות היא להציע למקבלי ההחלטות תמונה מלאה ככל הניתן של המציאות שבה עליהם להכריע בין חלופות שונות. לאחר מפגש הבהרת ציפיות קבוצתי, המשך ההנחיה לפרקטיקום מתבצעת במתכונת אישית (פגישות אישיות, התכתבות במייל).

שכר לימוד

בהתאם לשכר הלימוד בתוכניות הבינלאומיות.

המחלקה ליחסים בינלאומיים:

.M.A – מוסמך ביחסים בינלאומיים

לימודי התמחות בניהול משא ומתן וקבלת החלטות ביחסים הבינלאומיים 

מנהל התכנית ויועץ אקדמי: פרופסור בן מור

מטרת הלימודים

ההתמחות המוצעת שואפת, בראש ובראשונה, להקנות לתלמידיה הבנה מעמיקה של טבעה וקווי אפיונה הייחודיים של הסביבה הבינלאומית העכשווית ויכולת התמודדות עם צרכיה ואילוציה באמצעות המדע והאמנות של ניהול משא ומתן וקבלת החלטות. נדבך מרכזי בהתמחות זו יהווה לימוד טקטיקות ושיטות לניהול משא ומתן בתהליכי קבלת החלטות, תוך התמקדות בשני קטבים: הקוטב השיתופי, המושתת בעיקרו על צעדים בוני אמון, מחוות וחיפוש מכנה משותף (כשהשימוש במנופי לחץ הינו שולי); והקוטב הכפייתי, המושתת בעיקרו על מהלכים כוחניים של הרתעה, אכיפה ולחץ, ותוך כדי  בחינת יתרונותיהם וחסרונותיהם היחסיים של שתי הטקטיקות. במסגרת זאת יושם דגש מיוחד על קשת האתגרים במישורים הדיפלומטיים והאסטרטגיים שבפניהם ניצבת היום ישראל — כבסיס לימודי מרכזי וכמקור להפקת לקחים ויישום רפורמות. עם זאת, ההתמחות חורגת ביסודה מהקשר אזורי או תחומי בודד ומוגדר, והיא נועדה להעשיר ולספק כלים מחשבתיים וניתוחיים, תובנות וידע מקיף, מגוּון ורב–תחומי.

התמחות זו כוללת מספר עוגנים ומוקדי לימוד והתמחות מרכזיים (משא ומתן, קבלת החלטות, אסטרטגיה ודיפלומטיה); וזאת תוך כדי שיקוף ההוויה הבינלאומית בעידן שלאחר המלחמה הקרה, ותוך ראייה אינטגרטיבית של התהליכים המתרחשים בה. היא איננה חותרת לפיתוח מיומנויות, תובנות או בסיס ידע במתחם מוגדר וספציפי בודד, אלא להרחבת האופקים במכלולים ותחומים שונים ומגוונים המטופלים בהקשר מערכתי כולל, כמו-גם לפיתוח כלים ותובנות שנועדו להעניק פרספקטיבה חדשה לטיפול במגוון רחב של סוגיות המשפיעות או מעוצבות בסביבתה הדיפלומטית והאסטרטגית של ישראל.

קהל היעד

בוגרי תכניות לימוד במדעי החברה, בעלי ניסיון ניהולי הן במגזר הציבורי והן במגזר הפרטי, שיש להם עניין לעגן את פעילותם השוטפת בהקשר מושגי, אזורי והשוואתי רחב, ושהינם בעלי ניסיון ניהולי בהקשר בינלאומי של שלוש שנים לפחות

קהלי היעד המרכזיים הם אלו הנדרשים לנהל משא ומתן מעשי ולקבל החלטות מעשיות — הן בשירות הציבורי–ממשלתי והן במגזר העסקי, כמו גם בארגונים בינלאומיים, שבפניהם אופק של פעילות מעשית ענפה בסביבה אסטרטגית מקומית, אזורית וגלובלית מורכבת ורבת–פנים.

תנאי קבלה

זכאים להגיש מועמדותם לתוכנית בעלי תואר ״בוגר״ ממוסד מוכר להשכלה גבוהה בארץ  או  בחוץ לארץ שהשיגו ציון סופי של 80 לפחות.

ניסיון ניהולי בהקשר בינלאומי של שלוש שנים לפחות (לא חובה).

מועמדים לתוכנית שלא למדו מדע המדינה במסגרת לימודיהם לתואר ראשון, יחויבו ללמוד את שיעורי ההשלמה הבאים בסמסטר הקיץ שלפני תחילת לימודיהם בתוכנית:

מבוא ליחסים בינלאומיים.

מבוא לממשל ופוליטיקה.

על המועמדים להשיג ציון ממוצע משוקלל של 80 לפחות בשני הקורסים הללו כתנאי לקבלתם כתלמידים מן המניין לתואר שני בתוכנית ההתמחות.

תכנית הלימודים

בנוסף לסמסטר הקיץ המקדים שנועד לשיעורי ההשלמה, תכלול התוכנית 3 סמסטרים רצופים שיימשכו שנה מלאה.

בסמסטר א׳ של הלימודים בתוכנית ילמדו התלמידים רק את קורסי היסוד מלימודי החובה (12 שעות שבועיות סמסטריאליות). בסמסטר ב׳ ילמדו התלמידים את קורסי החובה היישומיים (12 שעות שבועיות סמסטריאליות).

בסמסטר ג׳ ילמדו התלמידים  את קורסי הבחירה (12 שעות שבועיות סמסטריאליות).

תנאי סיום הלימודים בתוכנית

התוכנית תכלול מסלול לימודים אחד, שאינו כולל עבודת גמר מחקרית  אך מחייב הגשת פרויקט גמר בהיקף של עבודה סמינריונית מורחבת (כ–40 עמודים).

קביעת הציון הסופי

הציון הסופי יקבע באופן הבא:

20% ציון פרויקט הגמר.

80% ממוצע ציוני הקורסים בתכנית.

הציון המינימאלי הנדרש בפרויקט הגמר הינו 76.

כל השיעורים בתוכנית יהיו קורסי סמינר בדרג מוסמך האוניברסיטה, בהיקף 4 שעות שבועיות סמסטריליות.

.M.A — מוסמך ביחסים בינלאומיים

התמחות בלימודי ביטחון לאומי ואסטרטגיה ימית

ראש התכנית: פרופסור שאול חורב

 מטרת התוכנית

להקנות למשתתפיה ידע, כלי חשיבה וניתוח חדשים ומגוונים להבנת סוגיות הביטחון הלאומי, תוך אימוץ גישה מחקרית בינתחומית רחבה, המשלבת ממדים כלכליים, חברתיים, סביבתיים וטכנולוגיים הנגזרים בחלקם לפחות, מהוויית העולם הגלובלי החדש ובעלי זיקה לתווך הימי (Maritime Domain) ההולך ותופס מרכיב חשוב בחוסנה ובביטחונה של ישראל.

ייחודיות התוכנית

לימודי ביטחון לאומי ואסטרטגיה ימית משויכים לתחום היחסים הבינלאומיים, אך באופיים הם בינתחומיים. המרחב הימי משמש בו זמנית הן כמקור למשאבים, כתווך מקשר בין מדינות, וכזירת התמודדות במקרים של סכסוכים בין מדינות. בהתאם לכך במרחב זה מתרחשים אירועים בעלי אופי גיאופוליטי, גאו כלכלי וגאו אסטרטגי, ובעלי עניין לקובעי מדיניות ולמעצביה.

אוניברסיטת חיפה מובילה זה מספר שנים את פעילות המאגד (המרכז הישראלי לחקר הים התיכון) המורכב משבע אוניברסיטאות מחקר, מכללה אחת ושני מכוני מחקר ממשלתיים. בהקמת המאגד הציבה לעצמה האוניברסיטה למטרה להתמודד עם מגוון האתגרים המדעיים, הטכנולוגיים, הכלכליים, הביטחוניים והסביבתיים שהפיתוח הימי המאסיבי מעלה. לצד אתגרים אלו קיימות הזדמנויות ייחודיות, אשר המאגד שואף לייצר ולנצל לרווחת מדינת ישראל.

פעילות המאגד כוללת פיתוח ושיפור תשתיות מחקר מתקדמות וחדשניות הנדרשות למחקר ימי. פיתוח סגל אקדמי – מחקרי ותוכניות לימוד בתחום מדעי הים,  ופיתוח והרחבה של מאגרי המידע הלאומיים בתחום מדעי הים.

 התוכנית ללימודי ביטחון לאומי ואסטרטגיה ימית מתמודדת עם הבעיה העולמית בכלל ובישראל בפרט, שלמרות חשיבותו של המרחב הימי, קיים מצב של חוסר מודעות למרחב זה. בהתאם לכך גוברת בעולם הדרישה לחיזוק תוכניות הלימוד בנושא ביטחון בתחום הימי רבתי.

ביטחון ימי רבתי בן זמננו עוסק בארבעה נושאים עיקריים:

הביטחון ברמה הלאומית (Naval Strategy) — נושאיו עוסקים בעיקר באסטרטגיה ימית ועוצמה ימית – המרכיבים של הביטחון הלאומי שכלולים בביטחון הימי רבתי, וכוללים את השימוש בכוח הימי, שילוב הקרנת כוח צבאי, והגנת חופי המדינה, כמו גם השימוש בכלי שייט מלחמתיים להגן על נתיבי הסחר באמצעות ביצוע תפקידים של הרתעה,  השגחה (Surveillance)  ואיסור שייט (Interdiction).

הביטחון בסביבה הימית רבתי (The Marine Environment) — נושאיו עוסקים במניעת זיהום הים, הסדרת בטיחות כלי שייט, חיפוש והצלה ימי, מצב המערכת האקולוגית בימים ובאוקיאנוסים והשפעת שינויי האקלים. תחום זה גם כולל את נושא הפשע הימי המתבצע על ידי ארגוני טרור או פיראטיות, בכל הקשור להברחת נשק, סמים או מטען אסור אחר. הפגיעה בסביבה יכולה להיות באמצעות דייג לא חוקי ואינטנסיבי, דבר היכול לגרום לפגיעה באוכלוסייה המתגוררת לאורך החוף ומתפרנסת מהדייג, וערעור היציבות הביטחונית של התושבים באזור.

הפיתוח הכלכלי (Economic Development/Blue Economy)  —

90% הסחר העולמי מתבצע בים, והמשאבים הימיים כמו דייג, נפט וגז המופקים מהים הם נכסים כלכליים חשובים, אך הפיקוח על פעילות זו הם נושאים בעלי עדיפות למדינות השוכנות לאורך החופים. מדינות מתקדמות באירופה מנסות להסדיר נושא זה באמצעות תוכניות המנסות לאזן בין דרישות היצור והצריכה ממשאבי הים לבין הצורך לצמצם את הפגיעה במערכת הסביבתית הימית.

הביטחון האנושי (Human Security) — כולל את זכויות האדם, משילות טובה, גישה לחינוך ודאגה לכך שלפרט יש את ההזדמנות והבחירה להגשים את הפוטנציאל שלו. חוסר ביטחון של בודדים, או של קהילות עשוי להשפיע על המדינה עצמה. נושאי הביטחון האנושי חודרים יותר ויותר לסדר היום של הביטחון הימי רבתי. לדוגמא, אי הגנה ושמירה על הדייג מפגעים של זיהום הים ושינויי אקלים, עלולים לגרום לחוסר ביטחון אנושי לאוכלוסייה זו השוכנת לאורך החוף, ולהעבירם לעסוק בפיראטיות, הברחות וסחר לא חוקי.

התוכנית  ללימודי תואר שני בלימודי ביטחון לאומי ואסטרטגיה ימית, מקיפה  את ארבעת התחומים שנסקרו לעיל, ומוסיפה נדבך  נוסף וחשוב לתפקיד שלקחה על עצמה אוניברסיטת חיפה כמובילה את המאגד. 

קהל היעד

קהל היעד של התוכנית כולל בין היתר בוגרי תוכניות לימוד במדעי החברה ובמיוחד מדעי המדינה, הכוללים בין היתר את בוגרי תואר ראשון בבית הספר למדעי המדינה, ובמיוחד לכאלה המעוניינים ללמוד ולחקור את המרכיב הימי בחוסנה וביטחונה של מדינת ישראל. אנשי מערכת הביטחון, התעשיות הביטחוניות, משרדי ממשלה אחרים להם נגיעה לנושא (אנרגיה, חוץ, כלכלה, הגנת הסביבה), גופים ציבוריים ופרטיים בעלי זיקה לים (צים, נמלי ישראל) וגופים העוסקים בהגנת הסביבה הימית (המשרד להגנת הסביבה ועמותות העוסקות בנושא).

המצטרפים לתוכנית שהינם  בוגרי תואר ראשון בתחומים אחרים שימצאו מתאימים, יידרשו להשלמות כמפורט בהמשך.

תנאי קבלה                                                                                                     

בעלי תואר ראשון ממוסד אקדמי מוכר בארץ או בחוץ לארץ שסיימו לימודי תואר ראשון במדעי המדינה.

בעלי תואר ראשון ממוסד אקדמי מוכר בארץ או בחוץ לארץ מתחומים אחרים. מועמדים שאין להם רקע במדעי המדינה  יידרשו להשלים את הקורסים הבאים במהלך הסמסטר הראשון ללימודיהם או במהלך הקיץ לפני תחילת הלימודים ולהשיג בהם ציון ממוצע של 80 לפחות:

1. מבוא ליחסים בינלאומיים 
2. מבוא לממשל ופוליטיקה 

תנאי קבלה למסלול המחקרי — בעלי תואר ״בוגר״ ממוסד מוכר להשכלה גבוהה בארץ, או בחוץ לארץ שהשיגו ציון סופי של 85 לפחות

תנאי קבלה למסלול הלא מחקרי — בעלי תואר ״בוגר״ ממוסד מוכר להשכלה גבוהה בארץ, או בחוץ לארץ, שהשיגו ציון סופי  ממוצע של 80.

בנוסף, ידרשו כל  המועמדים לעבור ראיון קבלה על-ידי וועדת הקבלה של התוכנית בראשות ראש התוכנית, פרופסור שאול חורב.

 פריסת הלימודים

התכנית תרוכז ביום לימודים אחד בשבוע. משך הלימודים של התוכנית הינו שלושה סמסטרים א׳, ב׳ וקיץ. תלמידים במסלול המחקרי יידרשו להשלים את עבודת הגמר המחקרית (תזה)  עד סוף השנה השנייה ללימודיהם.

 פירוט תוכנית הלימודים

במסלול א׳ (מחקרי) יידרשו הסטודנטים ללמוד 32 שעות שבועיות סמסטריאליות ולכתוב עבודת גמר מחקרית (תזה).

במסלול ב׳ יידרשו הסטודנטים ללמוד 40 שעות שבועיות סמסטריאליות ולעמוד בבחינת גמר.

מסלול א' – פירוט הקורסים לפי קורסי חובה/התמחות

קורסי חובה — 12 שעות שבועיות סמסטריאליות

גישות ואסכולות ביחסים בינלאומיים (4 שעות שבועיות סמסטריאליות)

סדנת מחקר א׳ (4 שעות שבועיות סמסטריאליות) 

סדנת מחקר ב׳ (4 שעות שבועיות סמסטריאליות)                       

תלמידי המסלול המחקרי יידרשו לעמוד בסף של ציון ממוצע 86 לפחות בקורס גישות ואסכולות, ובציון 80 לפחות בקורס סדנת מחקר א׳, כדי להבטיח המשך לימודיהם במסלול המחקרי.

קורסי התמחות – 8 שעות שבועיות סמסטריאליות.

קורסי בחירה – 12  שעות שבועיות סמסטריאליות.

מסלול ב' – פירוט הקורסים לפי קורסי חובה/התמחות/בחירה  

קורסי חובה – 4 שעות שבועיות סמסטריאליות

גישות ואסכולות ביחסים בינלאומיים (4 שעות שבועיות סמסטריאליות)

קורסי התמחות – 12 שעות שבועיות סמסטריאליות

קורסי בחירה – 24 שעות שבועיות סמסטריאליות

תנאי סיום הלימודים, כולל הדרישות לצורך קבלת זכאות לתואר

במסלול א׳ נדרש ציון מינימאלי של 76 בעבודת הגמר המחקרית (תזה)

במסלול ב׳ נדרש ציון מינימאלי של 76 בפרויקט גמר

 שקלול הציון הסופי לתואר:

מסלול א׳ — עם כתיבת עבודת גמר מחקרית (תיזה)

עבודת גמר מחקרית (תזה)                 40%

ממוצע ציוני הקורסים בתוכנית             60%

מסלול ב׳ —בחינת גמר

פרויקט גמר                                       20%

ממוצע ציוני הקורסים בתוכנית              80%

 M.A.  מוסמך ביחסים בינלאומיים

התמחות בלימודי דיפלומטיה (בשפה האנגלית)

ראש התכנית: פרופסור אברהם בן–צבי

מטרת הלימודים

התוכנית ייחודית הן בזיקתה לאופיים של התהליכים הדיפלומטיים בזירת המזרח התיכון, והן בשילובם של דיפלומטים בדימוס. על רקע הניסיון שכבר נרכש בתוכניות הלימודים לתואר שני במסגרת המחלקה ליחסים בינלאומיים, נועדה גם התוכנית בלימודי דיפלומטיה להעמיק את התשתית הלימודית הקיימת, ולעגן אותה בתוך הקשר מושגי וניתוחי רחב יותר. לצד הדגש שיושם בתוכנית על הקנייתם של כלים ניתוחיים ומושגיים כלליים (שפוטנציאל היישום שלהם הנו רחב ומגוון), הזירה המרכזית (אם גם לא הבלעדית) שבה תתמקד בזיקה ליישומם של תכנים ומכלולים ניתוחיים אלה תהיה זירת המזרח התיכון. התוכנית מתנהלת בשפה האנגלית.

קהל היעד

קהל היעד של התוכנית הוא מגוון, וכולל אוכלוסיה בינלאומית כמו גם סטודנטים ישראלים, באופן ספציפי יותר, התוכנית מעוניינת לגייס אל שורותיה בוגרי תואר ראשון בחוץ לארץ ובארץ, הממלאים תפקידים (או שמתעתדים למלא תפקידים) הן במערכות ביורוקרטיות ממלכתיות והן במסגרות על–לאומיות דוגמת ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים (כולל ארגונים יהודיים), ארגוני סיוע בינלאומיים, ארגונים שאינם פועלים למטרת רווח וחברות בינלאומיות, וגופי ייעוץ, תמיכה, מחקר, סחר ופיתוח, הפועלים מול גורמים מדינתיים, הן בחוץ לארץ והן בישראל.

תנאי קבלה

1. בעלי תואר ראשון בתחומים השונים ומגוונים ממוסד מוכר להשכלה גבוהה בארץ או בחוץ לארץ שהשיגו ציון סופי של 80 לפחות.
2. מועמדים שלא למדו קורסים בתחום מדעי המדינה במסגרת התואר הראשון יחויבו להשלים בהצלחה שני קורסי מבוא. מבוא ליחסים בינלאומיים ומבוא לממשל ופוליטיקה. על המועמדים להשיג ציון ממוצע משוקלל של 80 לפחות בשני הקורסים. 
3. עמידה בבחינת TOEFL (מבחן המיועד למועמדים שלמדו במוסדות להשכלה גבוהה אשר שפת ההוראה בהם אינה אנגלית חייבים לעמוד במבחן TOEFL כתנאי קבלה לתוכנית. הדרישה היא עבור מועמדים ישראלים ומועמדים מחו׳׳ל כאחד. התוצאה המינימאלית הנדרשת היא 89 נקודות במבחן מתוקשב).
4. כתיבת הצהרת כוונות באנגלית.
5. קורות חיים.
6. התכנית שומרת לעצמה את הזכות לקיים ראיון קבלה.

ועדת חריגים

מועמדים אשר אינם עומדים בדרישות הקבלה יכולים להגיש בקשה בכתב לועדת החריגים, בה יסבירו מדוע מועמדותם ראויה לדיון על אף האי עמידה  בדרישות הקבלה וישלחו את כל המסמכים הנדרשים  לוועדת הקבלה.

מסלולי הלימוד

המחלקה ליחסים בינלאומיים מציעה שני מסלולי לימוד נפרדים. 

מסלול א' – לימוד מחקרי דו–שנתי בלימודי יחסים בינלאומיים, המשולב עם המחלקה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטת וורשה.

מסלול ב' – מסלול לימוד לא מחקרי חד שנתי.

מסלול הלימוד בנוי מ–9 קורסים (בהיקף של 36 שעות שבועיות סמסטריאליות). המטלה הסופית בתוכנית היא הגשת פרוייקט גמר, בהיקף של כ–40 עמודים בהנחיית אחד המרצים בתוכנית.

משך הלימודים הוא שנה (3 סמסטרים — א׳, ב׳, קיץ). לאחר השלמת כל החובות לתואר שני יוענק למסיימים בהצלחה תואר מוסמך האוניברסיטה  ביחסים בינלאומיים עם ספח בלימודי דיפלומטיה.

מסלול הלימוד מחקרי דו–שנתי לישראלים בשיתוף עם אוניברסיטת וורשה (יחסים בינלאומיים)

מסלול הלימוד

שנה א' – 6 קורסים בהיקף 24 שעות שבועיות סמסטריאליות באוניברסיטת חיפה.

שנה ב' – קורסים בהיקף של 12 שעות שבועיות סמסטריאליות באוניברסיטת ורשה.

המטלה הסופית בתוכנית היא הגשת עבודת גמר מחקרית — תיזה, בהנחיית שני המרצים: אחד מאוניברסיטת חיפה ואחד מאוניברסיטת וורשה בהתאם לכללי כתיבת תיזה באוניברסיטת חיפה. 

משך הלימודים הוא שנתיים, שנה באוניברסיטת חיפה (סמסטר א+ב) ושנה באוניברסיטת ורשה (סמסטר א+ב). לאחר השלמת כל החובות לתואר שני יוענק למסיימים בהצלחה תואר מוסמך האוניברסיטה  ביחסים בינלאומיים. בנוסף תעניק אוניברסיטת וורשה תואר מוסמך האוניברסיטה לכל המסיימים את דרישות התוכנית בהצלחה תואר מוסמך ביחסים בינלאומיים.

תנאי קבלה

1. זכאים להגיש מועמדותם בעלי תואר ראשון בתחומים שונים ומגוונים ממוסד מוכר להשכלה גבוהה בארץ או בחוץ לארץ שהשיגו ציון סופי של 80 לפחות.
2. מועמדים שלא למדו קורסים בתחום מדעי המדינה במסגרת התואר הראשון יחויבו להשלים בהצלחה שני קורסי מבוא: מבוא ליחסים בינלאומיים ומבוא לממשל ופוליטיקה. על המועמדים להשיג ציון ממוצע משוקלל של 80 לפחות בשני קורסי השלמה הללו כתנאי.
3. עמידה בבחינת TOEFL (מבחן המיועד למועמדים שלמדו במוסדות להשכלה גבוהה אשר שפת ההוראה בהם אינה אנגלית חייבים לעמוד במבחן TOEFL כתנאי קבלה לתוכנית. הדרישה היא עבור מועמדים ישראלים ומועמדים מחו׳׳ל כאחד.התוצאה המינימאלית הנדרשת היא 89  נקודות במבחן מתוקשב).
4. כתיבת הצהרת כוונות באנגלית.
5. קורות חיים.
6. התכנית שומרת לעצמה את הזכות לקיים ראיון קבלה.

תנאי סיום הלימודים בתכנית דיפלומטיה ובתכנית המשולבת עם ורשה, ציון מינימלי של 76 לפחות בפרויקט גמר/בעבודת גמר מחקרית (תיזה).    

הלימודים בתוכנית מתקיימים בשפה האנגלית, כולל סדנאות, הגשת עבודות ומבחנים. 

המחלקה לממשל ורעיון מדיני:

התמחות בממשל ורעיון מדיני

ראש התכנית ויועץ אקדמי: דוקטור דורון נבות

מטרת הלימודים

התוכנית מקנה למשתתפים את הראייה והמחשבה מהמרכזים המובילים בישראל במחקר ולימוד של פוליטיקה השוואתית, פוליטיקה ישראלית ומחשבה מדינית. חוקרי המחלקה ומוריה מתמקדים בנושאים העומדים בראש סדר היום המדיני והמחקרי בישראל ובעולם: התנהגות פוליטית ודפוסי הצבעה, אתיקה ומוסר בפוליטיקה, פופוליזם, טרור ואלימות פוליטית, הפרטה וגלובליזציה ופסיכולוגיה פוליטית.

תנאי קבלה

יתקבלו לתוכנית בעלי תואר ראשון ממוסד מוכר להשכלה גבוהה בארץ או בחוץ לארץ במדעי המדינה ותחומים משיקים, שממוצע ציוניהם 80 פחות. ניתן יהיה לקבל בעלי ממוצע נמוך יותר או בעלי תארים אחרים באישור ועדת הקבלה. יתקבלו גם תלמידים שאינם בוגרי מדעי המדינה אך הם יהיו חייבים בלימודי השלמה של שני קורסים בקיץ לפני תחילת שנת הלימודים. קורסי ההשלמה הינם מבוא לממשל ופוליטיקה ומבוא למערכת פוליטית ישראלית.

מבנה הלימודים

התכנית מרוכזת בשנתיים.

מהלך הלימודים

התוכנית מבוססת על 9 קורסים סמסטריאלים בהיקף 4 שעות שבועיות סמסטריאליות, סך הכל 36 שעות שבועיות סמסטריאליות.

סיום התואר

ממוצע ציוני הקורסים — 70%

פרוייקט גמר — 30%

נדרש ציון עובר של 60 לפחות בכל קורסי החובה, ו–76 לפחות בפרוייקט הגמר.

MA מוסמך במדעי המדינה

התמחות בלימודי דמוקרטיה

ראש התכנית ויועץ אקדמי: דוקטור גל גרזון

מטרת הלימודים

התוכנית מקנה למשתתפים בה תואר שני במדעי המדינה, והתמחות באחת התופעות הבולטות ביותר בזמננו: הדמוקרטיה. בין השאר עוסקת התכנית במשטר הדמוקרטי, יסודותיו התיאורטיים, תולדותיו, במופעיו במדינות השונות. לצד זאת עוסקת התכנית בכל התחומים הקשורים לקידום הדמוקרטיה כולל הוראה, מעניקה כלים עיוניים ומעשיים להתמודד עם חולשותיה של דמוקרטיה, וקושרת בין תיאורה למעשה, וכמובן, מרחיבה אופקים ומפתחת חשיבה ביקורתית ועצמאית. תוכנית הלימודים שמה דגש על נושאים המשיקים לתחום הדמוקרטיה כגון: היסטוריה, חברה, תקשורת וכלכלה. בתוכנית ישולבו סדנאות, ימי קמפוס, הרצאות אורח של פוליטיקאים ואנשי תקשורת, וכן ביקור במוסדות השלטון ובמכוני מחקר לקידום הדמוקרטיה.

תנאי קבלה

יתקבלו לתוכנית בעלי תואר ראשון ממוסד מוכר להשכלה גבוהה בארץ או בחוץ לארץ במדעי המדינה ותחומים משיקים, שממוצע ציוניהם 80 פחות. ניתן יהיה לקבל בעלי ממוצע נמוך יותר או בעלי תארים אחרים באישור ועדת הקבלה. יתקבלו גם תלמידים שאינם בוגרי מדעי המדינה אך הם יהיו חייבים בלימודי השלמה של שני קורסים בקיץ לפני תחילת שנת הלימודים. קורסי ההשלמה הינם מבוא לממשל ופוליטיקה ומבוא למערכת פוליטית ישראלית.

מבנה הלימודים

התכנית מרוכזת בשנה אחת (סמסטר א+ב+קיץ) ביום לימודים אחד, יום ה'.

מהלך הלימודים

התוכנית מבוססת על 9 קורסים סמסטריאלים בהיקף 4 שעות שבועיות סמסטריאליות, סך הכל 36 שעות שבועיות סמסטריאליות.

מידע מפורט על קורסי הלימוד ניתן למצוא באתר התכנית ללימודי דמוקרטיה.

תלמידי מסלול ב' יוכלו לעבור למסלול א' אם יעמדו בתנאים הבאים:

1. ציון 86 בקורס גישות ואסכולות

2. ציון 80 בסדנת מחקר

3. כתיבת עבודת תזה בהנחיית מרצה בכיר במחלקה לממשל ופוליטיקה.

4. אישור ראש התוכנית.

5. רישום לקורס סדנת מחקר ב׳.

סיום התואר

שלושה קורסי מבוא  — 30%

ממוצע ציוני הקורסים — 40%

פרוייקט גמר — 30%

נדרש ציון עובר של 60 לפחות בכל קורסי החובה, ו–76 לפחות בפרוייקט הגמר.

MA מוסמך במדעי המדינה

התמחות בלימודי פוליטיקה של המזרח התיכון בעת החדשה

ראש התכנית ויועץ אקדמי: פרופסור אסעד גאנם

מטרת הלימודים

מטרת הלימודים הינה להעביר לתלמידים יסודות מוצקים להבנת הדיסציפלינה של מדעי המדינה לגווניה. במסגרת נדבך זה יושקע מאמץ במיקום תהליכים פוליטיים שהתרחשו או מתרחשים כיום במזרח התיכון בתחום הידע הכללי של מדעי המדינה. בנוסף לכך, יתמקד בהבנת תהליכים פוליטיים פנימיים מרכזיים שעוברים מדינות וחברות במזרח התיכון. בשונה מהגישות המסורתיות של למידה ממוקדת מדינה, התכנית שלנו תציע למידה של שאלות רוחב ובמבט השוואתי בין חברות ומדינות האזור והעולם. שאלות כגון דגמי משטרים במזרח התיכון, תהליכי דמוקרטיזציה, שאלות של ביטחון לאומי, אסלאם פוליטי, חלוקת עושר, פילוגים אתניים, חברתיים ותרבותיים והשפעתם על ההתפתחויות הפוליטיות. ולבסוף, יבחן את מיקומו של המזרח התיכון כחלק מהמערכת העולמית והאזורית שנוגעת למרחב המדיני והטריטוריאלי הקרוב למזרח התיכון , יידונו סוגיות כגון: מעצמות על ופוליטיקה אזורית במזרח התיכון, בחינת  הקשר בין תהליכים אזוריים    וגלובליים כגון התפתחות כלכלית מואצת במרכז אסיה, אפריקה ואירופה ובין התפתחויות פוליטיות במזרח התיכון, וכדומה.

תנאי קבלה

יתקבלו לתוכנית בעלי תואר ראשון ממוסד מוכר להשכלה גבוהה בארץ או בחוץ לארץ במדעי המדינה ותחומים משיקים, שממוצע ציוניהם 76 לפחות. ניתן יהיה לקבל בעלי ממוצע נמוך יותר או בעלי תארים אחרים באישור ועדת הקבלה. יתקבלו גם תלמידים שאינם בוגרי מדע המדינה אך הם יהיו חייבים בלימודי השלמה. קורסים אלה יתקיימו במהלך הקיץ שלפני תחילת התוכנית ביום לימודים אחד מרוכז. קורסי ההשלמה הם מבוא לממשל ופוליטיקה ומבוא למערכת פוליטית ישראלית.

מבנה הלימודים

התכנית מרוכזת בשנה אחת (סמסטר א+ב+קיץ) ביום לימודים אחד, יום ה'.

מהלך הלימודים

התוכנית מבוססת על 9 קורסים סמסטריאליים בהיקף של 4 שעות שבועיות סמסטריאליות, סה"כ 36 שעות שבועיות סמסטריאליות.

מידע מפורט על קורסי הלימוד ניתן למצוא באתר התכנית ללימודי פוליטיקה של המזרח התיכון בעת החדשה.

ניתן לעבור למסלול מחקרי, עם תיזה במידה ועומדים בתנאים הבאים:

1. ציון 86 בקורס גישות ואסכולות

2. ציון 80 בסדנת מחקר

3. כתיבת עבודת תזה בהנחיית מרצה בכיר במחלקה לממשל ופוליטיקה.

4. אישור ראש התוכנית.

5. רישום לקורס סדנת מחקר ב׳.

סיום התואר

חמישה קורסי מבוא  — 30%

ממוצע ציוני הקורסים  — 40%

פרוייקט גמר — 30%

נדרש ציון עובר של 60 לפחות בכל קורסי החובה, ו–76 לפחות בפרוייקט הגמר.

מוסמך האוניברסיטה לתלמידי תוכניות לימודים מיוחדות

יועץ אקדמי: פרופסור גבריאל בן–דור

תנאי הקבלה

יתקבלו תלמידים מקרב כוחות הביטחון (להלן – תוכניות לימודים מיוחדות) בעלי תואר ״בוגר אוניברסיטה״ בציון 76 לפחות בכל אחד מהחוגים ואשר עברו ראיון אישי.

מסלולי לימוד

מסלול ב' – התוכנית מבוססת על 9-10 קורסים סמסטריאליים בהיקף של 4 שעות שבועיות סמסטריאליות, סה"כ 36-40 שעות שבועיות סמסטריאליות

1. שני קורסי חובה בנושאים מתודולוגיים.

      א. גישות ואסכולות במדע המדינה, 4 שעות שבועיות סמסטריאליות.

      ב. סוגיות בביטחון הלאומי של ישראל, 4 שעות שבועיות סמסטריאליות.

2.  ארבעה קורסי בחירה במינהל ובביטחון לאומי ובינלאומי – 4 שעות שבועיות סמסטריאליות
כל אחד ושיעורי בחירה בדרג 3 לפחות. 

תלמידי תוכניות לימודים מיוחדות יידרשו לעמוד בבחינת גמר או בהגשת פרויקט גמר.

תינתן אפשרות בחירה בין בחינת גמר לבין פרויקט גמר. (פרטים על פרויקט גמר ניתן לקבל במזכירות התכניות לביטחון לאומי).

קביעת ציון סופי

לתלמידי תוכניות לימודים מיוחדות:

ממוצע הציונים בכל הקורסים 70%

ציון בחינת גמר/פרויקט הגמר 30%

מוסמך במדעי המדינה MA תואר שני ללא תזה עם התמחות בלימודי ביטחון לאומי (בשפה האנגלית)

מנהל התכניות ללימודי ביטחון לאומי: פרופסור גבריאל בן דור

ראש התכנית הבינלאומית ללימודי ביטחון לאומי: דוקטור דן שיפטן

אודות התכנית

תכנית הלימודים הבינלאומיים ללימודי ביטחון לאומי משלבת דיון מתקדם בכלים הבסיסיים של מדעי החברה עם העמקה בתחומים ספציפיים הנוגעים לביטחון לאומי בהיבטיו התפיסתיים והמעשיים. לאחר הכשרה בתחום השיטות והאסכולות במדעי המדינה והכרות שיטתית עם אתגרי הביטחון הלאומי של ישראל והמציאות האזורית במזרח התיכון, מתמודדים הסטודנטים עם תחומי הכלכלה, החברה, המודיעין, האתיקה והדיפלומטיה. במהלך התכנית הם עוברים הכשרה מעשית במסגרת הפרקטיקום. התכנית כולה מתקיימת בשפה האנגלית.

תנאי קבלה

לתכנית יתקבלו בעלי תואר ראשון ממוסד מוכר להשכלה גבוהה בארץ או בחוץ לארץ  במדעי המדינה בציון ממוצע של B לפחות (או מקביל ל-80 למועמדים מחוץ לארץ).

כמו כן, יוכלו להציג מועמדותם גם בוגרי תחומי מדעי החברה והיסטוריה, על מועמדים אלו יוטלו קורסי השלמה. הסטודנטים יידרשו להשלים בארץ או בחוץ לארץ שני מבואות לפני הסמסטר הראשון של התכנית מבוא ליחסים בינלאומיים ומבוא לממשל ופוליטיקה.

מועמדים ששפת אמם אינה אנגלית או למדו במוסדות להשכלה גבוהה אשר שפת הלימוד בהם אינה אנגלית, יחויבו להציג אישור שעברו את בחינת TOEFL בציון 570 לפחות (בחינה בכתב), או בציון 230 לפחות (בחינה ממוחשבת), או בציון 89 (בחינה באינטרנט). עדויות אחרות על מיומנות באנגלית יישקלו.

משך הלימודים

התכנית ללימודי ביטחון לאומי הנה מובנית. כל הקורסים יילמדו באופן סמסטריאלי, ויתקיימו במהלך שלושה סמסטרים רצופים (סמסטר א׳, ב׳ וקיץ), בימי חמישי ושישי בסמסטרים א + ב ובסמסטר קיץ ביום חמישי.

היקף הלימודים

התכנית מורכבת מ-9 קורסים בהיקף של 4 שעות שבועיות סמסטריאליות, סך הכל 46 שעות שבועיות סמסטריאליות ובחינת / פרוייקט גמר.

פירוט תכנית הלימודים ללימודי ביטחון לאומי במסלול – לפירוט הקורסים בתכנית יש לפנות לאתר התכנית.

שקלול ציון הגמר

שקלול ציון הגמר

ממוצע ציוני הקורסים  70%

פרוייקט/בחינת גמר 30%

ציון המעבר המינימאלי לפרויקט/מבחן הוא 76.

לימודים לקראת תואר דוקטור (.Ph.D)

יושב ראש הוועדה ללימודים מתקדמים: פרופסור מיכאל גרוס

תכנית הדוקטורט של בית הספר למדעי המדינה מכשירה חוקרים איכותיים בתחום מדעי המדינה, על מגוון תחומי ההתמחות שלו.

אנו מדגישים מצוינות ואיכות, ומקנים לתלמידינו כלים המתאימים לדרישות ולשינויים העצומים בתחום הדיסציפלינארי ולמציאות העולמית המורכבת של המאה ה – 21. מושם דגש על הנחייה אישית ויצירת סביבה מחקרית תומכת.
ניתן להתקבל לתכנית הדוקטורט במסלול ישיר מהתואר הראשון או לאחר השלמת תזה ותואר שני.

במסגרת תכנית הדוקטורט שלנו תינתן תמיכה בכתיבת דוקטורט פרסומים, תתאפשר הכשרה בהוראה אוניברסיטאית, ישולבו קורסי הכשרה מתודולוגית מגוונים, הכוונה לפיתוח קריירה אקדמית ופוסט-דוקטורט, הכוונה לבניית תיק פרסומים במהלך הדוקטורט, ועוד.

תנאי קבלה לשלב א׳

1. רשאים להגיש מועמדות בעלי תואר שני (מוסמך האוניברסיטה) במדעי המדינה מאוניברסיטה מוכרת בארץ, או בחוץ לארץ עם ציון משוקלל של 90 ומעלה (תזה + ציונים) וציון של 90 ומעלה בעבודת תזה מחקרית.
2. תלמידים בעלי תואר שני מתחום אחר (לא מדעי המדינה) עם ממוצע של 90 ומעלה (תזה + ציונים) וציון של 90 ומעלה בעבודת תזה מחקרית, יידרשו בשנת השלמות לפני הגשת מועמדותם לדוקטורט, שבה יהיה עליהם להשלים את הקורסים הבאים בממוצע משוקלל של 85 לפחות: גישות ואסכולות; שיטות מחקר (סדנת מחקר א׳); סדנת מחקר ב׳ (איכותנית וכמותית); קורס השלמה נוסף בהתאם למחלקה בה ייכתב הדוקטורט (מבוא ליחסים בינלאומיים/קביעת מדיניות ציבורית/מבוא לממשל ופוליטיקה).
3. בקשת הקבלה ללימודים תוגש בכתב ליושב ראש ועדת הדוקטורט עד תאריך ה-15 למאי בליווי המסמכים הבאים:
   א. תקציר קורות חיים בהתאם לפורמט של הרשות ללימודים מתקדמים (בעברית  ובאנגלית).
   ב. תעודת זכאות לתארים ראשון ושני, כולל גיליונות ציונים.
   ג. שתי המלצות של מרצים המעידות על כישורים מחקריים של המועמד/ת (אחת מהן ממנחי התזה).
   ד. הצהרת כוונות בעברית בהיקף של 200 מילים לכל היותר ובאנגלית בהיקף של 350 מילים לכל היותר. הצהרה החורגת בהיקפה ממכסה זו, תוחזר לתלמיד לתיקון ולא תועבר לוועדה. ההצהרה תכלול את המרכיבים הבאים:
       – נושא העבודה.
       – שאלת המחקר המרכזית.
       – הדרכים והשיטות שבהן מבקש התלמיד לבחון את שאלת המחקר.
       – תרומתו הפוטנציאלית של המחקר.
   ה. מכתב מהמנחה שבו תהיה התחייבות להנחיה, פיסקה על חשיבותו של המחקר ותרומתו ופיסקה הכוללת התרשמות לגבי יכולות הסטודנט.
   ו. הוכחת יכולת מחקרית ופרסומית על יסוד פרסום מאמר בכתב עת מדעי שפיט, או שליחה לפרסום של מאמר הנמצא בהליך שיפוט, בסטטוס של Under Review , בעברית או באנגלית,  בכתב עת המדורג ב ISI או ברשימת ות"ת, בתנאי שלא נדחה על הסף, כאשר המועמד מופיע כמחבר יחיד או כמחבר עם שותפים. את כתב היד של המאמר, ואת הגדרת הסטטוס שלו, יש לצרף למסמכי הקבלה.    
4. ועדת הדוקטורט תדון בקבלת המועמדים על סמך הפרמטרים דלעיל ותחליט אם לקבל או לדחות אותם. 
5.  במקרה של דחיית המועמדות, ניתן יהיה להגיש מועמדות בשנה עוקבת עם הצהרת כוונות חדשה בנושא שונה.

מעבר לשלב מחקר ב'

כדי לעבור משלב מחקר א׳ לשלב ב׳, יגיש התלמיד הצעת מחקר שאושרה על ידי המנחה לוועדה ללימודי התואר השלישי. ההצעה תתבסס על כל הפרמטרים של הצהרת הכוונות, אך תרחיב ותעמיק בכל אחד ממרכיביה, בהתאם לפירוט הבא:
א. מבוא.
ב. שאלת המחקר וחשיבותה.
ג. ספרות והמסד התיאורטי: סקירת ספרות עדכנית ביחס לנושא המחקר ומיפוי שדה הדיון התיאורטי והאמפירי, שלפיו יגובש המסד התיאורטי והעוגן המושגי של העבודה,
וינוסחו השערות המחקר, שיעמדו לבדיקה.
ד. שיטות ודרך עיבוד הנתונים – הדרכים, הכלים ושיטות המחקר לבדיקת השערות המחקר (איכותניות וכמותניות). בסעיף זה יכללו:
— המשתנים (הגדרות נומינליות ואופרטיביות).
— איסוף נתונים/המדגם, אוכלוסיית מחקר ודרך הפנייה אל הנבדקים.
— כלי מחקר ומערך מחקר: (שאלונים, ניסויים, תצפיות, עבודה על נתונים משניים, סימולציות וכיוצא בזה).
ה. סיכום: תרומתו הפוטנציאלית של המחקר ומגבלות המחקר. 

היקפה של ההצעה לא יעלה על 6000 מילים ברווח כפול בעברית, או 7500 מילים ברווח כפול במידה ונכתבה באנגלית (לא כולל רשימה ביבליוגרפית, שתוגש כנספח להצעה). 

ההצעה תוגש לוועדה בתום שנה לכל היותר ממועד תחילת לימודיו של התלמיד. 

כל הצעה תועבר על ידי ועדת הדוקטורט הבית ספרית לשיפוט פנימי אחד ושיפוט חיצוני אחד. השיפוט הפנימי יהיה מתוך ועדת הדוקטורט או המחלקה הרלוונטית בבית הספר, והשיפוט החיצוני יהיה מחוץ לבית הספר.

רק במקרה שבו אחד מן השופטים מחליט לדחות את ההצעה, תישלח ההצעה לשיפוט שלישי. 

במידה ויידרשו תיקונים בהצעה, יהיה על התלמיד לבצע אותם תוך היוועצות במנחה. לאחר שהתלמיד ישלים את התיקונים להערות שני השיפוטים ולאחר שהנוסח המתוקן יאושר על-ידי המנחה, הוועדה תמליץ בפני הרשות ללימודים מתקדמים לאשר את ההצעה ולהעביר את התלמיד לשלב ב׳ של המחקר. 

לאחר שהרשות ללימודים מתקדמים תאשר את ההצעה הסופית, יעבור התלמיד לשלב מחקר ב׳. 

התלמיד יציג את עבודתו המתגבשת תוך שנה לכל היותר מיום אישור הצעתה. מועד ההצגה יתואם מול מרכזת לימודי הדוקטורט. 

התלמיד יציג בסמינר המחלקתי את עבודתו המתגבשת תוך שנה לכל היותר מיום אישור הצעתה. מועד ההצגה יתואם מול מרכזת לימודי הדוקטורט. 

ועדת אתיקה: כל תלמיד שבמסגרת המחקר שלו מבצע מחקרים בבני אדם, חייב אישור של ועדת אתיקה למחקרים אלו. על מנת לקבל אישור, על התלמיד להיכנס לאתר של הפקולטה למדעי החברה ובו יהיה עליו למלא טפסים עבור ועדת האתיקה ולהשלים קורס NIH. התלמיד יוכל לעבור לשלב ב׳ של המחקר, רק במידה והשלים את קורס ה- NIH, הגיש את הטפסים בפקולטה וקיבל עליהם אישור מהפקולטה למחקר בבני אדם.

משך הלימודים ומהלכם:

משך הלימודים לתואר שלישי הוא ארבע שנים, והוא מחולק לשני שלבים: שלב מחקר א׳ ושלב מחקר ב׳.

 שלב מחקר א׳: משך הלימודים בשלב מחקר א׳ לא יעלה על שנתיים מתחילת סמסטר הלימודים בו התקבל התלמיד (כולל חופשת הסמסטר/הקיץ) שבמהלכם יידרש התלמיד להשלים את הצעת המחקר וכן לעמוד בדרישות אחרות שהוטלו עליו על ידי ועדת הדוקטורט הבית ספרית.

 במהלך תקופה זו יהיה על התלמיד להשלים 4 קורסים בהיקף של 16 שעות שבועיות סמסטריאליות בממוצע משוקלל של 85 לפחות (סדנת כלים אקדמיים ייעודיים +  קורסים תוכניים + קורסי הכנה לעולם האקדמי). בנוסף, יחויבו התלמידים להשתתף בסדנת הדוקטורט ללא אקרדיטציה.

משך הלימודים בשלב מחקר ב' יהיה פרק הזמן שבין סיום שלב מחקר א' ועד ארבע שנים מתחילת הסמסטר בו התקבל התלמיד ללימודי תואר שלישי. במהלך תקופת לימודים זו, יידרש התלמיד להשלים את כתיבת עבודת הדוקטור, לקבל את אישור המנחה (והוועדה המלווה אם מונתה), אישור הוועדה החוגית, וכן להגישה לרשות ללימודים מתקדמים לצורך שיפוט.

במהלך כל תקופת הלימודים יחויב התלמיד להשתתף ב- 80% מהסמינרים המחלקתיים הניתנים בכל שנת לימודים בה הוא לומד.

 מסלול ישיר לדוקטורט

המסלול הישיר לדוקטורט בבית-הספר למדעי המדינה מיועד לתלמידים מצטיינים שברצונם להמשיך ברצף לקראת לימודי התואר השלישי, ושבית-הספר רואה בהם מועמדים מבטיחים ללימודי תואר שלישי. הקבלה ללימודי המסלול הישיר לדוקטורט הינה בסמסטר א בלבד.

תנאי קבלה
בעלי תואר ראשון ממוסד מוכר להשכלה גבוהה בארץ או בחול, אשר השיגו בלימודי התואר הראשון בכל אחד משני החוגים בהם למדו ציון משוקלל של 93 לפחות.
    – תלמידים אשר סיימו את השנה הראשונה בתואר שני בציון משוקלל של 90 לפחות.

בקשת הקבלה תוגש בכתב ליושב ראש ועדת הדוקטורט עד לתאריך 15 למאי בצירוף המסמכים הבאים:
    א. תקציר קורות חיים (בעברית ובאנגלית)
    ב.  תעודת זכאות לתואר ראשון, כולל גיליונות ציונים.
    ג.  שתי המלצות של מרצים המעידות על כישורים מחקריים של המועמד.
    ד.  הצהרת כוונות בעברית בהיקף של 200 מילים לכל היותר ובאנגלית בהיקף של 350 מילים לכל היותר. הצהרה החורגת בהיקפה ממכסה זו תוחזר לתלמיד לתיקון ולא תועבר לוועדה. ההצהרה תכלול את המרכיבים הבאים:
    – נושא העבודה.
    – שאלת המחקר המרכזית.
    – הדרכים שבהן מבקש התלמיד לבחון את שאלת המחקר.
    – תרומתו הפוטנציאלית של המחקר.

מכתב מהמנחה שבו תהיה התחייבות להנחיה, פיסקה על חשיבותו של המחקר ותרומתו ופיסקה הכוללת התרשמות לגבי יכולות התלמיד.

דוגמא לעבודה מחקרית כתובה (כמו למשל עבודת סמינר). 

ועדת הדוקטורט תדון בקבלת המועמדים על סמך הפרמטרים דלעיל ותחליט אם לקבל או לדחות אותם.

מבנה תכנית הלימודים במסלול הישיר לדוקטורט

השלמת קורסים בציון מספרי בהיקף של 28 שש"ס ממגוון קורסי ה- מ.א. של בית הספר למדעי המדינה וסיומם בציון משוקלל של 90 לפחות.

במסגרת הלימודים הנ"ל יהיה על התלמיד לכתוב שתי עבודות סמינריוניות ולקבל בכל אחת מהן ציון 90 לפחות.

תנאי מעבר משנה א' ל-ב': השלמת הקורסים בהיקף של 14 שש"ס לפחות בציון מספרי, סיומם בציון 90 לפחות, והגשת עבודה סמינריונית שזכתה לציון 90 לפחות.

סמינרים מחלקתיים: כל תלמיד במסלול זה מחויב להיות נוכח ב- 80% מהסמינרים המחלקתיים הניתנים בכל שנת לימודים בה הוא לומד.

הצעת המחקר לתואר שלישי תוגש לוועדת הדוקטורט הבית ספרית לא יאוחר מתחילת הסמסטר הרביעי ללימודים, ועליה להיות מאושרת עד סוף הסמסטר הרביעי ללימודים

משך הלימודים בשלב הראשון של המסלול הישיר הוא שנתיים.

תלמיד במסלול הישיר לדוקטורט יקבל תעודת מוסמך של המסלול הישיר, מיד עם אישור הצעת המחקר לדוקטורט, ועמידה בחובות הלימוד של המסלול הישיר לדוקטורט כמפורט לעיל.

לאחר המעבר לשלב השני של המסלול, משך הלימודים עד להשלמת העבודה הסופית הוא 3 שנים.

במקרה של אי השלמת חובות המסלול הישיר לדוקטורט תוך שנתיים (השלמת 28 שעות סמסטריאליות לפחות, כולל הגשת שתי עבודות סמינריוניות) ואי-אישור הצעת המחקר לדוקטורט, יועבר התלמיד למסלול לימודים רגיל לתואר שני. לא תאושר הארכת לימודים לתלמידי המסלול הישיר לדוקטורט בשלב לימודי התואר השני.

פרישה ממסלול ישיר:
תלמיד המעוניין להפסיק את לימודיו במסלול הישיר לדוקטורט ולהשלים את לימודי המוסמך, יהא רשאי לעשות זאת ובלבד שזכאותו לתואר שני במסלול הישיר טרם אושרה. במקרה זה על התלמיד יהיה להשלים את מכסת הלימודים ושאר החובות הנדרשים לקבלת התואר השני במסלול א׳ או במסלול ב׳, לפי העניין.

מעבר משלב מחקר א' לשלב מחקר ב'

כדי לעבור משלב מחקר א׳ לשלב ב׳, יגיש התלמיד הצעת מחקר שאושרה על ידי המנחה לוועדת הדוקטורט הבית ספרית. ההצעה תתבסס על כל הפרמטרים של הצהרת הכוונות, אך תרחיב ותעמיק בכל אחד ממרכיביה, בהתאם לפירוט הבא: 

היקפה של ההצעה לא יעלה על 6000 מילים ברווח כפול במידה ונכתבה בעברית, ועל 7500 מילים ברווח כפול במידה ונכתבה באנגלית (לא כולל רשימה ביבליוגרפית, שתוגש כנספח להצעה). 

הצעת המחקר לתואר שלישי תוגש לוועדת הדוקטורט הבית ספרית לא יאוחר מתחילת הסמסטר הרביעי ללימודים, ועליה להיות מאושרת עד סוף הסמסטר הרביעי ללימודים.

כל הצעה תועבר על ידי ועדת הדוקטורט הבית ספרית לשיפוט פנימי אחד ושיפוט חיצוני אחד. השיפוט הפנימי יהיה מתוך ועדת הדוקטורט או המחלקה הרלוונטית בבית הספר, והשיפוט החיצוני יהיה מחוץ לבית הספר.

רק במקרה שבו אחד מן השופטים מחליט לדחות את ההצעה, תישלח ההצעה לשיפוט שלישי.

במידה ויידרשו תיקונים בהצעה, יהיה על התלמיד לבצע אותם תוך היוועצות במנחה. לאחר שהתלמיד ישלים את התיקונים להערות שני השיפוטים ולאחר שהנוסח המתוקן יאושר על ידי המנחה, הועדה תמליץ בפני הרשות ללימודים מתקדמים לאשר את ההצעה ולהעביר את התלמיד לשלב ב' של המחקר.

לאחר שהרשות ללימודים מתקדמים תאשר את ההצעה הסופית, יעבור התלמיד לשלב מחקר ב'. 

התלמיד יציג את עבודתו המתגבשת תוך שנה לכל היותר מיום אישור הצעתו. מועד ההצגה יתואם מול מרכזת לימודי הדוקטורט. 

ועדת אתיקה: כל תלמיד/ה שבמסגרת המחקר שלו מבצע מחקרים בבני אדם, חייב אישור של ועדת אתיקה למחקרים אלו. על מנת לקבל אישור, על התלמיד להיכנס לאתר הפקולטה למדעי החברה, ובו עליו למלא טפסים עבור ועדת האתיקה ולהשלים את קורס ה- NIH. התלמיד יוכל לעבור לשלב ב' של המחקר, רק במידה והשלים את קורס ה- NIH, הגיש את הטפסים בפקולטה וקיבל עליהם אישור מהפקולטה למחקר בבני אדם.